עו"ד גיל נדל, גלעד פז
לאחרונה, הכריע בית המשפט לתביעות קטנות בבית שאן בשאלת גורלן של נרגילות שנתפסו על ידי המכס. בעוד היבואן טען כי מקורן בירדן, המכס טען כי מדובר בנרגילות מתוצרת סוריה, מדינה אסורה ביבוא.
בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי התובע לא הצליח להוכיח כי מקורן של הנרגילות הינו בירדן, כפי שהוא טען ולא בסוריה, ולכן נפסק שהחרמת הנרגילות הייתה כדין.
עובדות המקרה:
אדם בשם מחמוד עבד אל קאדר ייבא עשר נרגילות דרך מעבר נהר הירדן, לישראל. התובע הציג הן בפני אנשי המכס והן בפני בית המשפט תעודות המעידות כי הנרגילות יוצרו, כביכול, בירדן.
אנשי המכס, בהתבססם על כיתוב בערבית אשר הופיע על גבי הנרגילות, קבעו כי מקור הנרגילות הינו בסוריה, מדינת אויב, ולכן בחרו להחרים אותן היות ויבוא של מוצרים מארצות אויב אסור על פי החוק.
התובע הגיש תביעה כספית נגד המכס (על שווי הנרגילות שנתפסו), ובנוסף ביקש התובע כי בית המשפט יורה למכס להשיב לו את הנרגילות.
פסיקת ביהמ"ש:
בראשית הדברים ציין בית המשפט, כי כל יבוא טובין מסוריה אסור על פי החוק, בהיותה מדינת אויב עמה הסחר אסור.
כאשר בחן השופט את עדותו של היבואן, אל מול עדותו של איש המכס, קבע השופט כי עדותו של איש המכס נשמעת לו אמינה יותר. לכן, בחר השופט לדחות את התביעה, תוך שהוא קובע כי הגיוני יותר, לאור העדויות והראיות, לקבוע שמקור הנרגילות הינו בסוריה ולא בירדן.
בית המשפט קבע גם שבית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת צו שיורה על השבת הנרגילות, אלא רק על מתן פיצוי כספי.
בסופו של דבר, תביעת היבואן נדחתה אך בית המשפט נמנע מלחייבו בהוצאות.
(ת"ק (בית שאן) 3867-08-10 עבד אל קאדר נ' אגף המכס והמע"מ טבריה, כב' השופטת אינעם דחלה-שרקאוי, פסק-דין מיום 12.1.12. הצדדים לא יוצגו על ידי עורכי דין)
הערות:
הדרך הנכונה להגשת תביעה להשבת התפוס, היא הגשת התביעה לבית משפט השלום או המחוזי (על פי שווי הטובין שנתפסו), על פי סעיף 192 לפקודת המכס.
במקרה כזה, יכול היבואן להביא ראיות בדבר מקור הטובין בצורה טובה יותר מאשר הליך המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות.
ככל הנראה, במקרה זה שווי התפוס לא הצדיק מבחינתו של התובע את הגשת התביעה בדרך המקובלת, דבר שגרם לו לנסות ולחפש קיצורי דרך.
עדכוני מכס ורגולציה
