גיל נדל משרד עורכי דין

 

"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

המפגש האחרון בין יצחק לבין אבימלך הסתיים בכריתת ברית ובשלום: ""וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו, וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום" (פרק כו, פסוק לא). בד בבד, מגיעים עבדי יצחק ומספרים ליצחק על כך שמצאו מים בבאר שאותה חפרו (שם, פסוק לב). או אז קורא יצחק לבאר בשם "שבעה".

המפרשים נחלקו בשאלה מדוע קרא יצחק לבאר בשם "שבעה". לדעת רש"י והרד"ק - על שם אותה שבועה/ברית שכרת יצחק עם אבימלך. לדעת הספורנו - שכן היתה זאת הבאר השביעית שיצחק חפר (על פי המדרש).

יחד עם מתן השם "שבעה" לבאר, מציינת התורה "על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" (שם, פסוק לג). מפרשים רבים תמהו על כך, שהרי המקום באר שבע נקרא בשם זה כבר בימי אברהם, בעקבות הברית בין אבימלך לבין אברהם: "ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה. ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת. על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם" (פרק כא, פסוקים כט-לא), ולמה הכתוב מציין דווקא בעקבות מעשי יצחק שם העיר באר שבע עד היום הזה?

המפרשים הלכו בשתי דרכים מנוגדות בענין זה. דרך אחת - יצירת הפרדה בין הבאר שבע של אברהם לבאר שבע של יצחק: לדעת הרשב"ם, מדובר בשני מקומות שונים הקרויים באר שבע, האחד של אברהם והשני של יצחק. לדעת הספורנו, מדובר אמנם באותו מקום, אולם מקור השם שונה: עוד שהבאר שבע של אברהם מנוקד בקמץ (shava), על שם השבועה, הבאר שבע של יצחק מנוקד בסגול (sheva), על שם שבע הבארות (ובכך נאמן הספורנו לשיטתו בהסבר מקור השם "שבעה"). במלים אחרות, הבאר שבע של אברהם אינו הבאר שבע של יצחק. הדרך השניה - מדובר באותו מקום ובאותן סיבות, אלא שבעקבות מעשי יצחק חלה התפתחות והשם התקבע היטב. כך כתב הרד"ק: "על זה המעשה (=של יצחק ואבימלך) היה יותר קבוע ונזכר שם העיר בעבור מה היה, כיון שאירעו בה שני דברים כאלה לאב ולבן". ונראה שדברים אלו הולמים את פשט הכתוב: אברהם טבע את השם לראשונה ("על כן קרא למקום ההוא באר שבע"), יצחק גרם לכך שהשם התפשט והתקבע ("על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה").

בכל דרך שנציג את הדברים, התנהגותו ופעולתו של יצחק בענין באר שבע מהווה קצה קרחון של תופעה מדהימה המצוייה בפרשתנו, והיא חזרתו של יצחק, באופן חוזר ונשנה, על מעשיו של אביו: - ההליכה לגרר והאמירה "אחותי היא", חפירת אותן בארות שחפר אברהם, הברית עם אבימלך, ומתן השם "שבעה" לבאר. הפתרונות השונים שהוצעו על ידי המפרשים לענין באר שבע, יכולים לשמש מפתח לפתרון התופעה כולה.