גיל נדל משרד עורכי דין

 

נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

ארבע פעמים שלח נח עופות מן התיבה:  בפעם הראשונה שלח נח את העורב אך מעשה זה לא הניב לנח כל תוצאה או מידע; בפעם השניה שלח נח את היונה "לראות הקלו המים" ועם חזרתה של היונה הבין נח שעדין המים מכסים את כל פני הארץ. בפעם השלישית שלח נח, שוב, את היונה, וכשחזרה עם עלה זית בפיה הבין נח שהמים קלו (=מעטו) מעל פני הארץ. בפעם הרביעית שלח נח את היונה, ומשלא שבה הבין נח שפני האדמה יבשו.

 

ארבעה שילוחים אלו לא נעשו על פי ציווי ה' לנח אלא היו פרי יוזמתו ומחשבתו של נח עצמו. ולא רק זאת, אלא ששילוחים אלו היוו המעשים העצמאיים הראשונים של נח במסגרת המבול, שהתורה מספרת עליהם. היעדרו של ציווי ה' לביצוע מעשים אלו בולט במיוחד על רקע שרשרת הציוויים הברורה שנתן ה' לנח בענין התיבה – "עשה לך תיבת עצי גפר... וזה אשר תעשה אתה... צהר תעשה לתיבה... ובאת אל התיבה אתך ובניך ואשתך ונשי בניך... קח מלך מכל מאכל אשר ייאכל ואספת אליך... בא אתה וכל ביתך אל התיבה...", ועל רקע תיאור הביצוע שמספקת התורה: "ויעש נח ככל אשר ציווהו ה'" (שלוש פעמים, בניסוחים דומים).

 

חסרונו של ציווי ה' משילוחי העופות בולט גם לנוכח העובדה שלא היו אלו שילוחי העופות, והמידע שהתקבל בעקבותיהם, שגרמו לנח לצאת מהתיבה, אלא צו ה' עצמו: "וידבר א-להים אל נח לאמר: צא מן התיבה...". במילים אחרות: גם כאשר נח נוכח לדעת שהתיבה נחה ושפני האדמה יבשו, הוא לא יצא מן התיבה אלא המתין לשמוע את הוראת ה'. יפה הציג זאת המדרש: "כיון שיבשה הארץ ונחה התיבה... אמרו לו בניו: 'נצא מכאן', אמר להם: 'חס ושלום ! ברשותו של הקב"ה נכנסנו וברשותו אנו יוצאים" (תורה שלמה, פרק ח', אות צד).

 

לאור זאת יש לשאול, כמובן, מדוע נח שלח את העופות? מה היתה המטרה במעשה זה אם ממילא נח לא התכוון לפעול על פי המידע שיתקבל משילוח העופות?

 

התשובה היא, ככל הנראה, סקרנות המהולה בלחץ סביבתי. לאחר חמישה חודשים של מבול ותנועה נחה התיבה, וכעבור כחודשיים נוספים נראו ראשי ההרים. הלחץ בתוך התיבה גובר והולך. נח ממתין לציווי ה' בענין היציאה מן התיבה אך ציווי זה אינו מגיע. מצד אחד, נח סמוך ובוטח שללא ציווי ה' הוא לא יצא מן התיבה, אך מצד שני החרדה, הסקרנות והלחץ שבתיבה "הורגים" את נח והוא מחליט להשיג מידע שיספק הרגעה כלשהי. דברים יפים בענין זה כתב הרב יונתן גרוסמן: "...שילוח העופות מאפשר התכוננות מתאימה: האם התייבשות האדמה קרובה? היש לחכות עוד זמן רב? דומה הדבר למי שמחכה בקוצר רוח לאורחים יקרים ללבו, והוא צופה כל העת מן החלון ואף שולח את בנו להמתין בפתח ביתו ולהודיעו כאשר מכוניתם קרבה; הציפייה וההתנהגות הכרוכה בה לא תקרבנה את בוא האורחים, אך אין הוא יכול להימנע מהן".

 

הדבר המפתיע והחשוב בענין זה הוא המקום הרחב שהתורה נותנת לסיפור זה. דווקא בתוך מרחב הרווי בציוויי ה' נותנת התורה מקום לפעולה אנושית שנעשית ביוזמה עצמאית של האדם, ושנועדה לתת מענה למצב נפשי מורכב של האדם באותה סיטואציה, גם אם אין היא משרתת ישירות את ציווי ה'. חשוב להדגיש: לא רק שהתורה אינה שוללת את מעשיו העצמאיים של נח ואינה משדרת מסר לפיו נח, המאמין, היה צריך לשבת בתיבה ולא לעשות דבר, ולא רק שהתורה מתירה ומאפשרת את מעשיו העצמאיים של נוח, אלא שהיא נותנת להם באופן אקטיבי מקום ממשי במרחב, ומהדהדת באוזנינו את מעשיו של נח והלכי נפשו אשר היו נחוצים לו לצורך התמודדות עם מצבו.