גיל נדל משרד עורכי דין

 

וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

בסיום המפגש שבין יעקב לעשו מציע עשו ליעקב ללוותו בהמשך הדרך – "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", אך יעקב מסרב ומסביר כי לא יוכל להדביק את קצב ההליכה של עשו, ולפיכך מציע יעקב שעשו ימשיך קדימה ויעקב יצעד באופן איטי בעקבותיו – "יעבר נא אדוני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים".

התורה אינה מספרת מה היה יעדו המתוכנן של יעקב בשעה שעשו הציע ללוותו. מתשובתו של יעקב  - "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה"  - נראה היה שעשו הזמין את יעקב לשעיר, על מנת להציג בפניו את בני משפחתו שהתגוררו שם, כדרך שעשה יעקב לעשו, ויעקב נענה לכך, אלא שביקש להאט את הקצב. זו גם הסיבה שלאחר דברים אלו של יעקב ביקש עשו להציג בפני יעקב את העם אשר אתו, כאילו אמר לו - אם המפגש החגיגי יתקיים מאוחר יותר, נבצע הקדמה קטנה כבר עתה.

למרבה ההפתעה, וחרף דבריו "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", יעקב מעולם לא הגיע לשעיר: "אמר ר'  אבהו חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו" (מדרש רבה ע"ח,יד). האם מדובר היה בתרמית מכוונת מצידו של יעקב? האם יעקב מעולם לא התכוון להגיע לשעיר? ר' אבהו שולל אפשרות זו, ומציע פתרון הצופה פני עתיד: "אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו?! אלא אימתי היה הוא בא אצלו - לעתיד לבא. הדא הוא דכתיב: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו". ואולם מדרש שכל טוב הסביר על דרך הפשט כי יעקב כלל לא התכוון להגיע לשעיר "שמפני דרכי שלום הפליגו בדברים". גם הרד"ק כאן כתב דברים דומים: "ואף על פי שלא הלך שם אמר לו כן להפיס דעתו".

מדוע נמנע יעקב מללכת עם עשו להר שעיר? התשובה הפשוטה היא שמבחינתו של יעקב היווה המסע להר שעיר סטיה משמעותית מהוראת ה' ליעקב עוד בחרן "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך". יעדו של יעקב היה ארץ כנען, ובאופן מדוייק יותר – בית אביו, בדיוק כפי שנדר "ושבתי בשלום אל בית אבי". הר שעיר לא היה בארץ כנען אלא מחוצה לה, דרומית לים המלח בשטח ממלכת ירדן של היום, והיה רחוק משמעותית מבאר שבע - מקום מגורם האחרון של יצחק ויעקב בארץ כנען.

זאתגם היתה הסיבה שעשו הזמין את יעקב אליו, לשעיר. יש להניח שעשו ידע שיעקב רוצה לחזור לארץ כנען, והוא ביקש להסיטו משם, על מנת שנציגו של זרע אברהם בארץ כנען יהיה עשו ולא יעקב. סוף סוף יעקב נעדר מארץ כנען עשרים שנה, והגם שעשו תקע יתד גם בהר שעיר (ועוד יתפתח שם באופן משמעותי לאחר שיעזוב את ארץ כנען עם השתקעותו המוצלחת  של יעקב בארץ כנען כפי שנראה בהמשך), היה לו בכל זאת חיבור מסוים עם ארץ כנען, שהרי הוא נשא שתי נשים מבנות הארץ.

יעקב הבין את המלכודת ונמנע ממנה, ולפיכך ביקש להיפרד מעשו כבר עתה, אך לשם כך היה עליו לנהוג בצורה  מתוחכמת במיוחד. מצד אחד, ברור היה ליעקב  שהתקדמות לכיוון הר שעיר תסיט אותו באופן משמעותי מיעדו. מצד שני, יעקב הכיר בכך שאסור לו להיכנס לארץ כנען באופן מיידי, שכן הדבר יביא למלחמה מיידית עם עשו על ארץ כנען.

כפועל יוצא מכך הבין יעקב שעליו לבנות לו בסיס כוח משמעותי, סמוך לכניסה לארץ כנען, באופן שייצור משקל נגד למעמדו הקיים של עשו.

וכך אכן פעל יעקב. מיד לאחר הפרידה מעשו, המשיך יעקב למקום ושמו סוכות ובנה לו שם בית - מאחז משמעותי. סוכות נמצאת בדיוק בצומת הדרכים (ראו מפה בהמשך): אם יפנה דרומה – פניו להר שעיר. אם ימשיך מערבה – יכנס מיד לארץ כנען. יעקב חונה בצומת דרכים זה ומבסס ומחזק את כוחו לפני הכניסה לארץ כנען. יתכן והוא קושר קשרים פוליטיים עם יושבי ארץ כנען, ויתכן והוא בונה לו שם מבצר (ראו רמב"ן על אתר).

כך או כך, יעקב מחכה לשעה המתאימה שבה הוא יכול להיכנס לארץ כנען מבלי לחשוש שעשו יגרשו משם. כשהשעה בשלה – הוא נכנס ומתחיל במסע התיישבות המקנה לו אחיזה בארץ: שלם, בית אל, מגדל עדר ולבסוף חברון. התוכנית השתלמה בסופו של דבר, ואחיזתו של יעקב בארץ מסלקת את עשו ממנה: "ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו אות כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. כי היה רכושם רב משבת יחדיו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם. וישב עשו בהר שעיר הוא אדום".