גיל נדל משרד עורכי דין

 

חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

לסיפור המקראי, ובכלל זאת לסיפורי האבות, אופי תמציתי ומקוצר: הוא מוסר את העובדות הצריכות לענין באופן כללי, אינו נכנס לפרטי פרטים, לא מספר לנו את התלבטויותיו ומניעיו של גיבור הסיפור, אינו מספק הצצה מליאה לכל מהלך חייו של הגיבור, וגם את חילופי הדברים בין גיבורי הענין הוא מוסר, אם בכלל, בחסכנות מרובה. היינו מאד שמחים לדעת מדוע תרח החליט לעזוב את אור כשדים, מה היו מחשבותיו של אברהם בעת שציווהו ה' "לך לך", מה עשתה הגר לאחר נישואי ישמעאל, על מה דיברו אברהם ויצחק בדרך לעקדה, ועוד ועוד, אלא שהתורה אינה מספקת לנו מענה להרוות את צמאוננו.

 

על רקע דברים אלו בולטת פרשת חיי שרה במלוא חריגותה. זאת משום שפרשת חיי שרה נדיבה מאד בפרטים: היא מתארת בפרוטרוט את המשא ומתן הארוך שניהל אברהם עם בני חת לצורך מערת המכפלה, והיא מאריכה מאד בסיפור עבד אברהם שנסע לארם נהריים למצוא אשה לבן אדונו. מה באה הפרשה לספר לנו?

 

למעשה, עניינם של שני סיפורים אלו אינו חדש והוא מוכר לנו: רכישת מערת המכפלה מתקשרת להבטחת ה' לאברהם "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" (הבטחת הארץ), ומסע חיפוש האשה ליצחק מתחבר להבטחת ה' לאברהם "והפריתי אותך במאוד מאוד" (הבטחת הזרע). נושאים אלו נזכרו יפה כבר בפרשות הקודמות ופרשת חיי שרה, כך נראה, ממשיכה ומעמיקה את העיסוק בהם.

 

היא גם ממשיכה את האבסורד. היא מחמירה ומעמיקה את הפער שבין הבטחות ה' לבין אי התמלאותן אצל אברהם. כשקוראים את סיפור קניית מערת המכפלה בארבע מאות כסף לא ניתן שלא לתמוה כיצד רכישה זו עולה בקנה אחד עם ההבטחה שכל הארץ תהיה של אברהם, ומדוע היה על אברהם לנהל משא ומתן משפיל על רכישת אחוזת קבר לאשתו שהובטחה לו שהיא שלו, וכבר כתב הרמב"ן בעקבות התלמוד הבבלי "ורבותינו אמרו שגם זה אחד מן הנסיונות של אברהם שביקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו". סיפור שליחת העבד ומציאת האשה ליצחק  מאיר באור בלתי חיובי את מימוש ההבטחה שניתנה לאברהם אודות זרעו: בשונה מהענף המשני במשפחתו – קטורה – שמולידה לו ששה בנים ושמהם נולדים צאצאים רבים (והכל - בעודנו חי), הרי שזרעו המרכזי אינו פרה ורבה, דבר שמאלץ את אברהם לנקוט במהלך אגרסיבי (שהלחץ והפאניקה ניבטים מכל צעד במהלכיו של העבד), והוא כמעט ואינו זוכה לראות את בחייו את התגשמות הבטחת ה' אליו. פערים אלו בין הבטחות ה' לאי התמלאותן אצל אברהם נפערו כבר קודם לכן - היה זה אברהם שהציב את הדברים בעצמו בשאלו "במה אדע כי אירשנה" - ופערים אלו רק הלכו והתרחבו במהלך הזמן (גירוש הגר, למשל, ועקידת יצחק). פרשתנו, כאמור, ממשיכה כיוון זה ומחריפה אותו.

 

לנו, כמתבוננים מבחוץ, יש ידע רחב מאוד, שהרי אנחנו מכירים את הסיפור כולו. לנו, למשל, סיפרה התורה שעקידת יצחק היתה רק נסיון. אנחנו גם יודעים שלנכדו של אברהם  - יעקב - נולדו שנים עשר בנים. אנחנו יודעים שבני ישראל פרו ורבו מאד מאד בארץ גושן ושעם רב יצא ממצרים. בשל כך, אנחנו מסוגלים לחקור את המהלך כולו ולראות את כיוון התקדמות הדברים, וגם להבין שהמציאות אינה מתנהלת באופן ליניארי ופשוט. פרשתנו מבקשת לספר לנו - ממבט העל שלנו  - שלעולם, אבל לעולם, הדברים אינם מתנהלים באופן פשוט. תמיד משהו יסתבך, ואין סיכוי שלא יתקיים פער בין האידיאל לבין המציאות.

 

ובכל זאת, כל זה טוב ויפה כשאנו משקיפים מלמעלה. אבל מה קורה כשאנו מהווים חלק מהסיפור, כשאנו משחקים על המגרש ולא יושבים ביציע, כשאנו בתוך הזמן ולא מעל הזמן? כיצד נכלכל את צעדינו אז?

 

כעת צריך לקרוא את פרשתנו מזווית ראיה אחרת לגמרי – מעיניו של אברהם אבינו ולא מעיני הצופים, וכאן מתגלה לנו מהלך אחר לגמרי. לאחר שניתנה לאברהם ההבטחה בברית בין הבתרים החל אברהם לנהל את מציאות חייו לפי מה שנראה לו נכון באותו הרגע, תוך התעלמות (מופגנת?) מהפער שבין המציאות לבין הבטחת ה' אליו. כשאברהם מבקש לקבור את אשתו הוא ניגש לענין באופן המעשי ביותר ומבקש לקנות אחוזת קבר, וכשבנו אינו נישא הוא נוקט בכל הדרכים האפשריות למצוא לו אשה. יתכן ואברהם רואה במעשיו אלו כמקדמים את מימוש ההבטחה, ויתכן שאברהם מוכן להניח את קיומם של שני מישורי פעולה נפרדים לגמרי ("אני אנהל את חיי, וה' ידאג למילוי הבטחותיו באופן ובדרך שייראו לו"). כך או כך, אברהם חדל לבצע השוואות ומדידות.

 

נקודת מבט זאת תפתח לנו חלון להבנה אחרת של מעשיו של אברהם, פשוט, מעשי וארצי בהרבה. דווקא על רקע הפרידות המשפחתיות הרבות שליוו את אברהם במהלך חייו – רובן בצו ה' – והטלטלות שעברה משפחתו, בולטת דאגתו של אברהם למשפחתו. התורה סיפרה בהרחבה על צו ה' אשר לקח את אברהם למחוזות רחוקים (תרתי משמע), קשים וסבוכים (עד כדי הקרבת הבן!), אך היא גם מספרת על קולו העצמי של אברהם שדאג דאגה ארצית ואנושית עד מאד למשפחתו – לחתן את בנו, למצוא מקום קבורה נאות לאשתו. דברים פשוטים וכל-כך יפים כתב בעניין הפרשן בנו יעקב (הובאו על ידי הרב אלחנן סמט ב"עיונים"): "התכלית של הסיפור מפורשת בדברי אברהם בעצמו. הוא מבקש אחוזת קבר לשרה אשתו שמתה עליו. בקניין המערה לקבורת שרה אשתו, אברהם מביע את האהבה ואת הכבוד לנפטרת. בשביל דבר זה בלבד ראויה הייתה פרשה זו להיכתב".