גיל נדל משרד עורכי דין

 

וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)

עוד בנושא
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
עוד בנושא
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בחלומו השני של יוסף, שעליו אנו קוראים בתחילתה של פרשתנו, רואה יוסף את השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו. התורה מספרת לנו גם את פתרונו של החלום הזה, מפיו של יעקב: "הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה".  פתרונו של חלום זה נראה הולם ומתאים הן לאור הצד הויזואלי שבו  - כולם משתחווים ליוסף, וגם לנוכח דמיונו לחלום שקדם לו – האלומות המשתחוות – שנפתר על ידי אחי יוסף "ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו"?

 

ובכל זאת, פתרון החלום השני שניתן על ידי יעקב – קשה. כיצד אמו של יוסף – רחל  - יכולה להשתחוות לו, והלא היא מתה זה מכבר? גם ההבדל בין שני החלומות מטריד: מדוע בחלום גרמי השמים מספק לנו החלום מתון מספרי (אחד עשר כוכבים) ואילו בחלום האלומות אין נתון שכזה (אנחנו קוראים על אלומות האחים, אך לא על אחת עשרה אלומות).

 

כשנקרא את פתרונותיו של יוסף לחלומות המסופרים בהמשך – חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים, ולאחר מכן חלומותיו של פרעה – הפרות והשבלים, נוכל להבחין בנקל בכך שפתרונותיו של יוסף מתאפיינים בכך שהגורם המספרי מקושר לזמן: "שלושת השריגים – שלושת ימים הם"; שלושת הסלים – שלושת ימים הם"; שבע פרות הטובות - שבע שנים הנה, ושבע השיבולים הטובות -  שבע שנים הנה". אם כך הם הדברים, הרי שיתכן שפתרון חלום הכוכבים שהעלה יעקב – אינו הפתרון הנכון, או, לכל הפחות, שאינו הפתרון ההכרחי או היחיד של החלום.

 

כיצד אם כן היה יוסף פותר חלום זה?

 

יניב ודביר הלר במאמרם במגדים לט הציעו את הפתרון ה"יוספי" לחלום – כזה העושה שימוש בנתון המספרי שסופק: השמש הירח ואחד עשר הכוכבים לא סימלו את משפחתו של יוסף, כפי שסבר יעקב בהימשכו אחר הדמיון לחלום האלומות, אלא באו לציין תקופת זמן של שלש עשרה שנים, שהיא תואמת למשך הזמן שחלף מהרגע שבו נמכר יוסף למצרים, כשהיה בן שבע עשרה שנה, ועד הרגע שבו עמד לפני מלך מצרים - בן שלושים שנה. במלים אחרות, החלום שחלם יוסף לא ניבא שיוסף יהיה מנהיג המשפחה, אלא דבר גדול בהרבה, שבעוד שלוש עשרה שנים – כך אמר החלום – יגיע יוסף לפיסגה שבה העולם כולו יהיה כפוף לו.

 

האפשרות ששני בני אדם יפתרו חלום באופן שונה ואף הפוך נדונה באופן מפורש בתלמוד הבבלי (ברכות נו, א) – "מאן דיהב ליה אגרא פתר ליה טבא, ומאן דלא יהב ליה אגרא פתר ליה בישא", והיא העלתה תמיהה גדולה – האם "אפשר שישתנו גזירות הבורא בעבור פתרון הפותר"? (שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרוויש, סימן כ"ב). פשר הענין נעוץ במקרה אחר שמספר ר' בנאה (בבלי, ברכות נה, ב) שעשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, והוא הלך אצל כולם שיפתרו לו את חלומו, ומה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו.  הדרך היחידה, אולי, להסביר דבר זה היא שכל אחד ראה על פי רוחו חלק אחד של תמונה מרובת פנים המתאים להבנתו. כך אכן התייחס ר' יצחק עראמה לפתרון החלומות של יוסף: "וכבר אפשר שישיג הפותר הרואה אחת מהוראות החלום לבד, ויחשוב הנשאר לבטלה, ויהיה לו אז הפסולת רבה על האוכל, וזולתו מהפותרים יתחלף אליו ויכיר ממנו מה שלא הכירו הראשון ויעלם ממנו מה שידעהו".

 

פתרון החלום על ידי יעקב התאים, אפוא, להבנתו שלו את המציאות לאור מה שראה בביתו, ולנוכח חלום האלומות. הפתרון (ההיפותטי) של יוסף לחלום הכוכבים יכול היה להתאים לתפיסתו את המציאות בחלוף שלוש עשרה שנה, ואולי אף בזמן אמת – מיד לאחר שסיפר לאביו ואחיו על החלום.

 

קיימת זיקה מעניינת בין דברים אלו לתפיסות פוסט מודרניסטיות אודות העדרה של פרשנות אחת לטקסט בפרט, ועל העדרה של אמת מוחלטת בכלל. ראו, למשל את הדמיון בין הדברים שכתבנו לעיל למקור פופולארי – ויקיפדיה- המסביר את אחד ממאפייניה של החשיבה הפוסט מודרניסטית: "חשיבה הפוסטמודרנית מתנערת מן האמת המוחלטת. הרעיון הרלטיביסטי מצוי בהשקפה שהפילוסופיה איננה משקפת דבר הקיים במציאות ושהשפה מייצרת את המציאות ולא להפך... משמעות האמת היחסית היא שאין כל נקודת שיפוט תקיפה אפריורי, ולכן אין בסיס לאדם לשאוף לכך שהאמת בה הוא מאמין, תהיה תקיפה בצורה כלשהי על אדם אחר. רעיון זה טוען כי על כל אדם למצוא מכלול אמונות התקפות אך ורק לדידו, וכי לא ניתן להשליך כלל  מוסרי כלשהו על פרט אחר".

 

החשיבה הפוסמודרנית מציבה אתגר לא פשוט לאדם הדתי: בעולם שבו הדגש עובד מדבקות באמת מוחלטת לחיבור לקול הפנימי-אותנטי של האדם -  מה יהיה מעמדם של הערכים הדתיים? מהי משמעות היותה של התורה – תורה א-להית? דברים יפים בענין כזה כתב הרב ישראל סמט בתשובה שהתפרסמה באתר האינטרנט של כיפה ושיכולים להוות מבוא לדיון מעמיק בשאלות אלו: "הדת היהודית בנויה על הערך המוחלט של התורה האלוקית, ממנה נגזרות מצוות וערכים רבים. הסתכלות פוסט מודרנית עלולה להתקשות לקבל ערך מוחלט כזה. מצד שני - התורה ניתנה לפרשנותם של בני אדם, וכאן יש מקום לתפיסה שקרובה לפוסט מודרניות. הבעיה היא הצורך ליצור מציאות הלכתית אחידה למרות הפרשנות האישית והסובייקטיבית שאדם עשוי לתת לתורה. ההתלבטות ביחס לפוסט מודרנה בחברה הדתית נמצאת בעיצומה. יש השוללים אותה מכל וכל, ורואים בה תופעה תרבותית מקולקלת שעתידה להיעלם מן העולם. יש הרואים בפוסט מודרנה תובנה אנושית המעמידה את האדם במקומו. אם המודרנה גרמה לאדם לגאוה רבה, הפוסט מודרנה עשויה להביאו לענוה בפני הא-להים. יש הרואים בפוסט מודרנה פוטנציאל לביטוי אישי עמוק, שעשוי לחבר את האדם לשורשי נשמתו. כמדומני שאין אדם דתי שיוותר מכל וכל על ערכו של המוחלט, גם, ואולי דווקא, אם הוא מכיר בקושי האנושי להגיע לאמיתות כאלה".