גיל נדל משרד עורכי דין

 

העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען

עוד בנושא
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
סוכן אוניה אינו אחראי לכסות את חובות האוניה
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
עוד בנושא
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד ליאת רוטשילד

בית המשפט העליון דחה בחודש שעבר את ערעורה של בעלת אנייה וקבע כי היא הפרה את הסכם ההובלה שנכרת

עימה, בשל אי עמידה בלוח הזמנים עליו הוסכם.

טענת בעלת האוניה כי בשל מלחמת לבנון השניה נמנעה ממנה האפשרות לספק את המטען כפי שסוכם- נדחתה.

בית המשפט העליון קבע כי ההסכם בין הצדדים נחתם כשהמלחמה הייתה ידועה, ומאחר ובעלת האוניה לא ציינה

מפורשות בהסכם פטור בגין אירועי המלחמה, ולפיכך היא אינה יכולה להישען על סעיף הפטור בהסכם.

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

חברה מסחרית חתמה על הסכם הובלה עם בעלת אנייה להובלת מטען מתנול מלוב לתורכיה. ההסכם נכרת

באמצעות תכתובת בדואר אלקטרוני במהלך מלחמת לבנון השנייה.

בעלת האנייה לא עמדה בלוח הזמנים לו התחייבה, והתעכבה בהגעתה לנמל הטעינה בעשרה ימים. בנוסף בשל

הימצאות האנייה ברשימת החרם הערבי של לוב, התעכב המטען אף יותר, וכן כמות המתנול שהובילה האנייה היה

קטן מזה לו התחייבה.

החברה תבעה את בעלת האנייה במקומות שונים לרבות בישראל, וטענה כי נגרמו לה נזקים גדולים בגין הפרת

הסכם ההובלה וזאת משבעלת האנייה לא עמדה בלוח הזמנים לו התחייבה, וכן הפרה את עמידתה בתנאי

כשירותה של האנייה, משהובטח שהאנייה הינה בכשירות מלאה, ולא כך היה.

בעלת האנייה טענה מנגד, כי האיחור בהגעת האנייה לנמל הטעינה נבע מנסיבות המלחמה, וכי מניעת כניסת

האנייה לנמל מכוסה בסעיף פטור בהסכם וגם בדין.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי:

בית המשפט המחוזי קבע כי משנכרת ההסכם בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, ידעה בעלת האנייה כי מדובר

במצב מלחמה, ולפיכך היה עליה לציין מפורשות את ההסתייגות בסעיף הפטור לו היא טוענת, ומשלא עשתה כן,

לא חל סעיף הפטור.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי לעניין מניעת כניסת האנייה לנמל בשל החרם הערבי של לוב, סעיף הפטור חל.

בית המשפט פסק פיצוי לטובת החברה בשל האיחור בהובלה בסכום של 00,666 דולר ארה"ב בתוספת ריבית,

וסכומים בקשר להוצאות של כ- 0,566 דולר, 00,666 ליש"ט ושכר טרחה והוצאות משפט בסכום של 06,666 ש"ח.

שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון.

ההליך בבית המשפט העליון:

בעלת האנייה ערערה על פסק הדין בטענה כי ההסתייגויות המופיעות בהסכם מצדיקות את האיחור בהובלת

המטען.

בית המשפט העליון קיבל את פסיקת בית מהמשפט המחוזי ודחה את הערעור מטעם בעלת האנייה. בית המשפט

למעשה קבע כי איחור בהובלת מטען בשל מלחמה הוא מצב צפוי ולא יכול להעניק פטור מקיום חוזה לבעלת

האוניה, בעיקר במצב בו החוזה בין הצדדים נחתם כשהמלחמה הייתה ידועה לשניהם.

פסק-דין מיום ( VITOL ENERGY S.A ' נ TRANS KA TANKERS MANGEMENT CO LTD 0067100 ]ע"א

05.0.01 , כבוד הרכב השופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר וד' ברק-ארז[

הערות:

סעיפי "כוח עליון" בחוזים מסוגלים לספק לצד המפר הגנה כנגד תביעה לפיצוי כספי )ואף יותר(, במקרה שקיום

החוזה אינו מתאפשר בשל נסיבות שלא תלויות בצדדים. ניתן להגדיר כוח עליון באופן רחב )כל אירוע, כמו

מלחמה, שביתה, פגעי מזג אוויר ועוד( או צר, בהתאם להסכמת הצדדים.

בהעדר סעיף ספציפי בחוזה, סעיף 00 של אמנת האו"ם למכר טובין בינלאומי, המכסה חלק נכבד מהסחר

הבינלאומי, ושנקלטה בישראל באמצעות חוק המכר )מכר טובין בינלאומי(, תש"ס - 0000 , קובע כי צד יהיה פטור

מתשלום פיצויים לצד השני בעקבות אי קיום ההסכם, אם הוא מוכיח שאי הקיום נגרם בשל מכשול שאינו

בשליטתו, ושלא ניתן לצפות ממנו באופן סביר, בעת כריתת החוזה, להתחשב במכשול, או למנוע אותו, או להתגבר

עליו, או על תוצאותיו.

באופן דומה, סעיף מקביל בחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(, התשל"א 0006- , המתייחס לעסקות בתוך

שטחי המדינה )ולא עסקות בינלאומיות( קובע כי אם הפרת החוזה נבעה מנסיבות שהמפר בעת כריתת החוזה לא

יכול היה לדעת עליהן או לצפות אותן, ולא יכל למנוע אותן, וקיום החוזה הוא בלתי אפשרי בנסיבות העניין - לא

יוכל הנפגע לתבוע פיצויים.

בתי המשפט, גם בישראל וגם מעבר לים, נוטים לאורך השנים לפרש סעיפים מעין אלה בצמצום רב, כאשר רק

במצבים חריגים הם מאפשרים לצד לחוזה לחמוק מהתחייבותו החוזית.

לדוגמה, בפסיקת בתי המשפט מן התקופה האחרונה נקבע שהנסיבות הבאות לא מצדיקות פטור מהתחייבות

חוזית )כלומר לא נחשבות כח עליון(: גשם חזק שגרם נזק למטען; סדק שהתגלה במטוס אשר גרם לעיכוב

בהמראה. תקלות בספינה במערכת הביוב ומיזוג האוויר בעת מסע תענוגות בים התיכון ואף: משבר כלכלי שהביא

לקריסת חברה.

כפי שניתן לראות, במקרה הנוכחי פסק בית המשפט כי אפילו שמלחמה במדינת ישראל, היא גורם צפוי שלא

מאפשר סיכול חוזה, ולא נחשב כ"כח עליון".

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי

להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

. ו/או בטלפון 90-8940484 Gill.Nadel@goldfarb.com במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל