גיל נדל משרד עורכי דין

 

חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)

עוד בנושא
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
עוד בנושא
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון", מספרת פרשתנו, וממשיכה – "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". ומהיכן בא אברהם (שהרי נאמר "ויבא אברהם")? השיב רש"י "מבאר שבע", והסביר המהר"ל בגור אריה  - "דכיוון דכתיב 'ויבא' סתם ולא כתב מאיזה מקום בא, יש לנו לומר שבא ממקום שנזכר לפני זה והוא באר שבע". ואכן, פרשיית העקדה מסתיימת במלים ברורות "וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחיו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע". במלים אחרות – לאחר העקידה מתגורר אברהם בבאר שבע בעוד ששרה גרה בחברון.

 

והמסקנה הזאת, שנראית מוכרחת ביותר משפט הפסוקים, הינה גם בלתי נסבלת ביותר. היתכן שאברהם ושרה אינם גרים יחדיו? הם נפרדו? וכבר תמהו על כך הרמב"ן והטור בפירושם לתורה: "ואין רצונו לומר שהוא דר בבאר שבע ושרה בחברון, דהיאך היו גרים בשני מקומות?" לפיכך נדחק הרמב"ן לומר שאברהם ושרה גרו בחברון, ואברהם הלך לצרכיו ושם הגיעתו הידיעה על מותה של שרה והוא חזר לחברון לספוד לשרה ולבכותה.

 

ובכל זאת דומה שאין מנוס אלא להישיר מבט אל אותה מסקנה צורמת לפיה אברהם ושרה נפרדו והם גרו אברהם ושרה במקומות שונים. פשט דברי התורה מכריח זאת, וגם הגיונם הפנימי של הדברים.

 

לאחר שנודע לשרה על מעשה העקידה ועל כך שאברהם היה מוכן לשחוט את בנו, היה הקרע שבין אברהם לבין שרה גדול מדי, ובלתי ניתן לאיחוי. יתכן והדברים התחילו במשבר הקודם, עם גירושו של ישמעאל, שהרי כבר אז קראנו על קונפליקט מפורש וברור שהתקיים בין שרה לבין אברהם. "ותרא שרה את בו הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". דבר זה העמיד את אברהם במצב קשה מאד – הכיצד יוכל לגרש אב לגרש את בנו? "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו". אלא שמצות ה' חזקה על אברהם "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע".

 

כאשר התברר לשרה שבמצות ה' היה מוכן אברהם להרוג את בנם המשותף [וככל הנראה לא עדכן אברהם את יצחק על דבר העקידה; ראו במדרש תנחומא לפרשת העקדה] לא יכלה שרה להמשיך ולהתגורר עם אברהם.

 

קיצוני מדי? המדרש בויקרא רבה היה מוכן לקחת את הדברים לקיצוניות גדולה עוד יותר:"כיון שחזר יצחק אצל אמו... אמר לה: נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות … ובנה מזבח … ועקדני ונטל את הסכין לשחוט אותי … אמרה: וי על בן הדויה! אילולי מלאך מן השמים כבר היית שחוט. באותה שעה צווחה [שרה] ששה קולות ווי כנגד שש תקיעות. לא הספיקה לגמור את הדבר עד שמתה".

 

אין צורך להזדקק לאוזן רגישה כדי להקשיב לדבריה הכואבים של שרה: "אילולי מלאך מן השמים...". כאן, בנקודת הזאת התנפץ לרסיסים האמון בין שרה לבין אברהם, בין האשה לבעלה, והיא מתה.

 

אסור שתחמוק מעינינו נקודה נוספת שהמדרש הכואב כל כך של ויקרא רבה מעמיד בפנינו: לאחר העקידה יצחק אינו חוזר עם אביו אברהם לבאר שבע אלא ניתק ממנו וחוזר, באופן כל כך טבעי, לאמו. אכן, דברים אלו רמוזים בפשט הדברים, שהרי בעוד שבדרך לעקידה לוקח  לוקח "את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו",  הרי שבחזרתם מהעקידה שב אברהם "אל נעריו, ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע". ויצחק אינו חוזר עם אברהם. המשפחה מתפרקת. לא נקרא יותר על מפגש בין אברהם לשרה וליצחק, אלא רק בעת מיתתם: אברהם מגיע לספוד לשרה, ויצחק וישמעאל מגיעים לקבור את אברהם אביהם.

 

תקצר כאן היריעה מלנתח את סיפור העקידה ומשמעויותיו השונות הן ברמה התיאולוגית והן ברמה הקיומית. רק משפט אחד נאמר בהקשר זה: סיפור העקידה אינו סיפור עגול, הרמוני ויפה, אלא סיפור קונפליקטי וצורמני. לסיפור כזה לא יכול להיות סוף טוב.