נושא העקרות מלווה את משפחתו של אברהם עוד מימי ישיבתו של אברהם באור כשדים, עת מספרת לנו התורה על שרי - ותהי שרי עקרה אין לה ולד. קראנו בהמשך על לקיחתה של הגר, שפחתה המצרית של שרה, ועל הולדת יצחק, והנה שוב, בפרשתנו, אנו קוראים על עקרות נוספת של רבקה: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", עקרות אשר נמשכה עשרים שנה.
בצידה של עקרות בבית זה – נמצא פריון בבית אחר: בשעה שאברהם חוזר מעקדת בנו הוא מתבשר על כך שלאחיו נחור נולדו שמונה ילדים מאשתו מלכה, ועוד ארבעה מפילגשו ראומה, ובמקביל לעקרותה של רבקה אנו קוראים על פריונו של אברהם מקטורה, אשר ילדה לו ששה ילדים.
העובדה שהתורה מעמידה את הדברים זה בצד זה מחייבת, להבנתנו, את המסקנה בדבר קיום קשר בין אירועי העקרות והפריון. ברוח דברים אלו כבר כתבנו בעבר כי הידיעה שנמסרה לאברהם בדבר שמונת יחדיו של נחור היוותה נסיון נוסף שניסה ה' אברהם לדעת האם יאמין בו ובהבטחה "הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים".
בענייננו, נבקש להציע כי לקיחתה של קטורה לאשה היתה קשורה קשר הדוק לעקרותה של רבקה.
כרקע לדברים נזכיר כי המדרשים והמפרשים התחבטו רבות בשאלה מדוע ראה אברהם לשאת אשה נוספת לאחר ששרה נפטרה, ומדוע העמיד ממנה כל כך הרבה צאצאים (ראו בתורה שלמה על אתר), בין ההסברים שניתנו היו רצונו של אברהם שלא לחיות בגפו, או שנתקנא ביצחק (!), ועוד, אלא שאין בהם כדי להסביר את ענין ריבוי הצאצאים שנולדו לו ממנה.
ענין נוסף שנחבר לדיון זה היא סדר הדברים בין לקיחת קטורה, הולדת הצאצאים ממנה, נתינת כל הרכוש ליצחק, נתינת המתנות לילדי קטורה ושילוחם. מדוע אברהם לא נתן את כל אשר לו ליצחק עוד לפני הולדת צאצאי קטורה? מה הגורם להמתנה? ומדוע לבסוף שילח את בני קטורה?
הנה הסבר הדברים לדעתנו:
לאחר עקידת יצחק דאג אברהם וטרח להשיא אשה לבנו, ומבשרת לנו התורה "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה, ויאהבה, ויינחם יצחק אחרי אימו". חולפות מספר שנים ורבקה אינה הרה, ואברהם מתחיל לחשוש מהגרוע והמוכר לו היטב – העקרות - ואי ההמשכיות של זרעו. לפיכך קם אברהם ועושה מעשה ונושא את קטורה כתכנית חלופית, ומוליד ממנה ילדים ככל האפשר. אם תוליד רבקה ילדים ליצחק – יהיה ההמשך מיצחק, ואם לא תוליד רבקה ליצחק – יהיה ההמשך מקטורה. בפער הזמן הזה של 20 שנות העקרות של רבקה נולדים כל ילדי אברהם מקטורה. באותו הזמן, ובאי הוודאות השוררת – מי יהיה ממשיך זרעו של אברהם - שומר אברהם אבינו את רכושו אצלו ואינו מחלקו.
לאחר שרבקה נפקדת ונולדים לה עשו ויעקב מבין אברהם כי יצחק הינו ממשיך זרע, ואו אז, ורק אז, הוא נותן את כל אשר לו ליצחק, ואו אז, ורק אז, הוא משלח את ילדי קטורה מעל יצחק בנו.
ושמא ישאל השואל, ובצדק ישאל, כיצד מפקפק אברהם בהבטחה האלוקית שניתנה לו "כי ביצחק יקרא לך זרע"?
נשיב, כי הבטחה זאת נאמרה לאברהם בעת גרוש הגר וישמעאל, אלא שלאחר אירוע זה אירעה עקדת יצחק שיכלה בהחלט לבסס אצל אברהם הבנה כי ההבטחה האלוקית השתנתה. זאת משום שלאחר העקדה לא חוזרת ונשנית הבטחת זרע על שמו של יצחק, אלא הבטחה כוללנית ופחות ממוקדת: "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים ויירש שרעך את שער אויביו". לאחר החזרה מהעקדה סבר אברהם כי יצחק ימשיכו ובהתאם לכך טרח להשיאו, אלא שבשל העקרות והעדר ההמשכיות חשש שמא הבטחת הזרע אינה ממוקדת ביצחק ולכן נשא את קטורה והוליד ממנה ילדים, ולו כתוכנית חלופית. משחזרה רבקה ונתפקדה –הבין אברהם כי יצחק ירשו, ביטל את התוכנית החלופית ושילח את ילדי קטורה.
עדכוני מכס ורגולציה
