גיל נדל משרד עורכי דין

 

תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)

עוד בנושא
וירא - לא להיכנע לפרשנות הצינית (תשע"ח)
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
עוד בנושא
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

נושא העקרות מלווה את משפחתו של אברהם עוד מימי ישיבתו של אברהם באור כשדים, עת מספרת לנו התורה על שרי  - ותהי שרי עקרה אין לה ולד. קראנו בהמשך על לקיחתה של הגר, שפחתה המצרית של שרה, ועל הולדת יצחק, והנה שוב, בפרשתנו, אנו קוראים על עקרות נוספת של רבקה: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", עקרות אשר נמשכה עשרים שנה.

 

בצידה של עקרות בבית זה – נמצא פריון בבית אחר: בשעה שאברהם חוזר מעקדת בנו הוא מתבשר על כך שלאחיו נחור נולדו שמונה ילדים מאשתו מלכה, ועוד ארבעה מפילגשו ראומה, ובמקביל לעקרותה של רבקה אנו קוראים על פריונו של אברהם מקטורה, אשר ילדה לו ששה ילדים.

 

העובדה שהתורה מעמידה את הדברים זה בצד זה מחייבת, להבנתנו, את  המסקנה בדבר קיום קשר בין אירועי העקרות והפריון. ברוח דברים אלו כבר כתבנו בעבר כי הידיעה שנמסרה לאברהם בדבר שמונת יחדיו של נחור היוותה נסיון נוסף שניסה ה' אברהם לדעת האם יאמין בו ובהבטחה "הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים".

 

בענייננו, נבקש להציע כי לקיחתה של קטורה לאשה היתה קשורה קשר הדוק לעקרותה של רבקה.

 

כרקע לדברים נזכיר כי המדרשים והמפרשים התחבטו רבות בשאלה מדוע ראה אברהם לשאת אשה נוספת לאחר ששרה נפטרה, ומדוע העמיד ממנה כל כך הרבה צאצאים (ראו בתורה שלמה על אתר), בין ההסברים שניתנו היו רצונו של אברהם שלא לחיות בגפו, או שנתקנא ביצחק (!), ועוד, אלא שאין בהם כדי להסביר את ענין ריבוי הצאצאים שנולדו לו ממנה.

 

ענין נוסף שנחבר לדיון זה היא סדר הדברים בין לקיחת קטורה, הולדת הצאצאים ממנה, נתינת כל הרכוש ליצחק, נתינת המתנות לילדי קטורה ושילוחם. מדוע אברהם לא נתן את כל אשר לו ליצחק עוד לפני הולדת צאצאי קטורה? מה הגורם להמתנה? ומדוע לבסוף שילח את בני קטורה?

 

הנה הסבר הדברים לדעתנו:

 

לאחר עקידת יצחק דאג אברהם וטרח להשיא אשה לבנו, ומבשרת לנו התורה "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה, ויאהבה, ויינחם יצחק אחרי אימו".  חולפות מספר שנים ורבקה אינה הרה, ואברהם מתחיל לחשוש מהגרוע והמוכר לו היטב – העקרות  - ואי ההמשכיות של זרעו. לפיכך קם אברהם ועושה מעשה ונושא את קטורה כתכנית חלופית, ומוליד ממנה ילדים ככל האפשר. אם תוליד רבקה ילדים ליצחק – יהיה ההמשך מיצחק, ואם לא תוליד רבקה ליצחק – יהיה ההמשך מקטורה. בפער הזמן הזה של 20 שנות העקרות של רבקה נולדים כל ילדי אברהם מקטורה.  באותו הזמן, ובאי הוודאות השוררת – מי יהיה ממשיך זרעו של אברהם  - שומר אברהם אבינו את רכושו אצלו ואינו מחלקו.

 

לאחר שרבקה נפקדת ונולדים לה עשו ויעקב מבין אברהם כי יצחק הינו ממשיך זרע, ואו אז, ורק אז, הוא נותן את כל אשר לו ליצחק, ואו אז, ורק אז, הוא משלח את ילדי קטורה מעל יצחק בנו.

 

ושמא ישאל השואל, ובצדק ישאל, כיצד מפקפק אברהם בהבטחה האלוקית שניתנה לו "כי ביצחק יקרא לך זרע"?

 

נשיב, כי הבטחה זאת נאמרה לאברהם בעת גרוש הגר וישמעאל, אלא שלאחר אירוע זה אירעה עקדת יצחק שיכלה בהחלט לבסס אצל אברהם הבנה כי ההבטחה האלוקית השתנתה. זאת משום שלאחר העקדה לא חוזרת ונשנית הבטחת זרע על שמו של יצחק, אלא הבטחה כוללנית ופחות ממוקדת: "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים ויירש שרעך את שער אויביו". לאחר החזרה מהעקדה סבר אברהם כי יצחק ימשיכו ובהתאם לכך טרח להשיאו, אלא שבשל העקרות והעדר ההמשכיות חשש שמא הבטחת הזרע אינה ממוקדת ביצחק ולכן נשא את קטורה והוליד ממנה ילדים, ולו כתוכנית חלופית. משחזרה רבקה ונתפקדה –הבין אברהם כי יצחק ירשו, ביטל את התוכנית החלופית ושילח את ילדי קטורה.