עובדות המקרה:

מדובר בבקשה להורות על ביטול היתר המצאה למשלוח הודעה לצד שלישי, שהגישה חברת שילוח כנגד ספק פולני.

ברקע הדברים נמצאת תביעה שהגישו יבואן ומבטחיו כנגד חברת שילוח בינלאומית וכנגד נתבעים נוספים בשרשרת ההובלה. עילת התביעה הינה משלוח בשר מצונן שסופק על-ידי ספק בפולין, אשר בהגיעו לישראל נפסל לשיווק והושמד על-ידי משרד החקלאות, בשל תקלה שאירעה במהלך ההובלה במערכות הקירור של המכולה שהובילה את המטען.

חברת השילוח שלחה הודעת צד שלישי כנגד הספק הפולני וצדדים שלישיים נוספים, ולבקשתה ניתן במעמד צד אחד היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט כנגדם.

טענות הצדדים:

בבקשה מפורטת פרש הספק הפולני את טענותיו כי אין מקום למשלוח הודעה לצד שלישי נגדו וכי יש להורות על ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום לגביו, היות ובכתב התביעה נכתב מפורשות כי הבשר נמסר על-ידו "כשהוא במצב שלם טוב ותקין". עוד טען הספק הפולני כי המכולה נבחרה על-ידי חברת השילוח וסופקה לה, וכי אין ולא היה לו הסכם עם חברת השילוח או מי מהגורמים בשרשרת ההובלה וכי אין לו קשר ואחריות למערך גורמי השינוע של המטען המעורבים בשרשרת ההובלה מחצר מפעלו בפולין ועד לישראל. על כן וככל שטענת חברת השילוח לכשל במערכת הקירור של המכולה תתקבל, אין זה עניינו של הספק הפולני.

בפן המשפטי טען הספק הפולני כי בית המשפט הישראלי אינו מהווה את הפורום הנאות לדון בתביעה היות והוא, כתאגיד פולני שמקום מושבו בפולין, לא ציפה למצוא עצמו נתבע בישראל. הבשר נשוא התביעה יוצר בפולין, נמסר בפולין בחצרי מפעלו, ומסירתו אושרה ללא הסתייגות בשפה הפולנית על-ידי נהג פולני שנטל את המכולה. עוד טען כי היות ואינו חלק משרשרת שינוע המטען והמכולה, ואין לו חלק בהובלת הבשר מרגע שיצא מחצר מפעלו, אין הפורום הישראלי הפורום הנאות.

מנגד, טענה חברת השילוח כי הספק הפולני סיפק את הבשר והמכיל את הבשר לתוך המכולה נשוא התביעה. עוד טענה החברה כי המכולה הייתה בשליטתו של הספק הפולני ארבעה ימים לפני המכלתה, החל מהמועד בו הגיעה לחצרו של הספק הפולני ועד צאתה מחצרי מפעלו. עוד עולה כי אנשיו הטעינו את הבשר למכולה כאשר הטמפרטורה במכולה לא תאמה את דרישות הקירור של המטען. לטענת חברת השילוח, עובדות אלה מצביעות כי לכל הפחות מתעוררת שאלה רצינית בעניין רשלנותו של הספק הפולני, שלא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות לעניין תקינות המכולה.

חברת השילוח הוסיפה וטענה כי מדובר בתביעת נזק למטען בתובלה בינלאומית, המאופיינת בכך שספק המטען נמצא בפורום אחד ומקבל המטען בפורום אחר. בתביעות אלה, הספק הוא נתבע לגיטימי הכרחי, ובוודאי שגרתי. ביתר שאת, טענה החברה כי במקרה זה בו הספק הפולני החזיק במטען בנקודת היציאה למסע, כייל את המכולה לטמפרטורה הרצויה והמכיל את המכולה, ובוודאי כאשר התקלה ארעה ביום הראשון של המסע סמוך למועד היציאה מחצרי הספק, ניתן לראות בספק הפולני כחלק מהמארג החוזי בשינוע הבינלאומי של המטען.

לעניין טענת הפורום הנאות, חברת השילוח טענה כי הספק הפולני הוא שחקן חוזר שהתאים עצמו לדרישות ייצוא לבשר לישראל. כמו כן, הספק הפולני קיים קשרי מסחר רציפים עם הצדדים האחרים והווה חלק ממארג התובלה הבינלאומית של סחורות וככזה יכול היה לצפות כי ייתבע בישראל.

החלטת בית המשפט:

דיון בבקשה לביטול היתר המצאה שניתן במעמד צד אחד, הוא למעשה דיון בבקשה המקורית בו הנטל מוטל על מבקש ההיתר להראות כי קיימת הצדקה למתן היתר ההמצאה. לשם כך, חברת השילוח המבקשת לפתוח בהליך כנגד הספק הפולני מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ולהרחיב את סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי על הספק הפולני הזר, להראות כי עומדת לה עילת תביעה טובה כנגדו וכי הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בית המשפט במדינת ישראל.

בית המשפט קבע כי במכלול הנסיבות הקיימות, לא ניתן לקבל את עמדת חברת השילוח כי מוטלת על הספק הפולני האחריות לתקלה שאירעה. העובדה כי רק לאחר 24 שעות מעת שהמכולה עזבה את חצר מפעלו של הספק התקבלה ההודעה כי אירעה תקלה במערכות הקירור של המכולה, והעובדה כי הספק הפולני לא נטל חלק בשרשרת השינוע וההובלה,  והיות כי המכולה סופקה על-ידי גורם שנבחר על-ידי חברת השילוח, כל אלה, שוללים הטלת אחריות על הספק לכשל במערכות הקירור של המכולה.

על אף ששאלת הפורום הנאות מתייתרת לאור הקביעה, העיר בית המשפט כמה עיקרים בעניין, היכולים לשפוך אור על תביעות דומות בין גופים בינלאומיים. לדעת בית המשפט, גם אם הספק הוא תאגיד פולני שמקום מושבו בחו"ל, ומטען הבשר נשוא המריבה יוצר ונמסר בפולין, בחצר מפעלו של הספק, ואף אם הכשל במערכות המכולה התגלה בחו"ל, מדובר בתביעת "קרגו" המתאפיינת בריבוי גורמי שינוע בינלאומיים. כאשר המטען נשוא התביעה נשלח לישראל ונפסל לשיווק בישראל, היבואן ומבטחיו בישראל, וחברת שילוח היא ישראלית, לא ניתן לקבל את הטענה שהפורום הישראלי אינו פורום נאות וראוי וכי המאזן נוטה בהכרח לעבר הפורום הזר.

סוף דבר:

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן כלפי הספק הפולני הזר מבוטל, ופסק כי חברת השילוח תישא בהוצאות ושכר טרחת עורכי דינו של הספק הזר בגין הבקשה בסך 4000 ₪.

*           *           *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.