גיל נדל משרד עורכי דין

 

סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה

 
עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות
חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא


 עו"ד גיל נדל
 
בתחומי המשפט הימי, האווירי ודיני השילוח הבינלאומי מתקיימת התדיינות עניפה הנוגעת לטענות מקדמיות של בעלי הדין. על הסוגיות המקדמיות העיקריות נמנים עניינים כמו סעיפי שיפוט והוראות התיישנות. סעיפי שיפוט – שכן בשטרי המטען נוהל המוביל לציין כי התדיינות משפטיות הנוגעות להובלה יידונו בבית משפט מסוים (בדרך כלל – בבית המשפט הסמוך למקום מושבו העיקרי של המוביל). בכל מנסה המוביל להבטיח לעצמו שההתדיינויות המשפטיות ייערכו קרוב למקום מושבו, במערכת משפטית מוכרת לו שגם דוברת את שפתו. בכל הנוגע לענייני התיישנות – מדובר בדרך כלל ביישומן של ההוראות הקבועות באמנות הותיקות העוסקות בהובלה ימית והובלה אווירית, והמעניקות הגנה משופרת למוביל.
 
לא לפני זמן רב סקרנו את עניין סעיפי השיפוט במאמרנו "על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט"                             http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1222&CategoryID=84&Page=1, ואת טענת ההתיישנות העומדת לזכות המוביל האווירי סקרנו במאמר: "סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה" http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1250&CategoryID=84&Page=1
 
לאחרונה ניתנו של ידי בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט יעקב שיינמן) שלוש החלטות שעסקו בענייני סעיפי שיפוט והתיישנות, שיש להן חשיבות רבה ליבואנים, מובילים ומבטחים.
 
 
1. העברת הדיון מתל אביב – למרסיי, צרפת
 
במקרה אחד הגישה המבטחת, חברת הפניקס, תביעה כנגד משלח בינלאומי צרפתי, לקבלת פיצוי בגין חוסר של למעלה ממאה פריטים מתוך מכולה של תנורי חשמל לבית.
 
המשלח הצרפתי טען כי על פי שטר המטען, הסמכות הייחודית לדון בתביעות נגדו הינו בבית המשפט שמצוי במקום עסקיו – דהיינו זה שבמרסיי, צרפת.
 
בית המשפט קיבל את טענת המשלח הבינלאומי והורה להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט המוסמך בצרפת.
 
בית המשפט הכיר בסעיף השיפוט וקבע כי מדובר בסעיף שיפוט המקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט במרסיי ושוללת סמכות שיפוט של בתי משפט אחרים
 
בית המשפט גם קבע כי סמכות השיפוט הייחודית של בית המשפט במרסיי הולמת את אופיו של ההסכם בים המשלח לשוגר המטען. בענין זה קבע בית המשפט כי  "המבקשת (=המשלח) היא חברה זרה, שמשרדיה שוכנים בצרפת והיא עוסקת בשילוח בינ"ל של מטענים ומתאמת הובלה לכל רחבי העולם. מאחר שלמבקשת קשרים עסקיים עם גורמים רבים בכל העולם, סביר וטבעי כי תבקש לרכז את כל התביעות והמחלוקות הרלוונטיות למטענים שבטיפולה במקום עסקיה".
 
 
בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח כאילו על גבי שטר המטען לא  מודפסים שם המשלח ולא כתובתו  בצורה המבהירה היכן מקום עסקיו של המשלח, בהתאם לדרישת תנית שיפוט עצמה, וכל שניתן למצוא זו חותמת קטנה בתחתית שטר המטען, שאינה עונה על דרישה זו. בית המשפט מצא כי ניתן היה לראות בבירור, בתחתית שטר המטען, שמו ומקום מושבו של המשלח, והפנה לפסיקה קודמת בענין זה כי רק טבעי שבשטר מטען יכללו תניות שיפוט, ולא במהרה יפסול בית המשפט תניות שיפוט בלתי קריאות. בית המשפט ציין כי לא הובאה לו כל ראיה שהנשגר לא ראה את התניה או לא ידע על קיומה, ועל כן דחה את הטענה בעניין אי הופעת פרטי המשלח על גבי שטר המטען.
 
בש"א 184398/08 G.Feron- E.De Clebsattel נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 5.2.09, למשלח – עו"ד רוטברד, לחברת הביטוח  - עו"ד שפיגלר
 
 
2. העברת הדיון מתל אביב – לחיפה
 
במקרה אחר הגישה חברת הביטוח (הפניקס) הודעת צד ג' כתביעת שיבוב כנגד חברת צים בגין פיצויים שחברת הביטוח עלולה להתחייב בהם בעקבות נזק שנגרם למטען של לוחות שיש ופמוטים לנרות שהובל על ידי חברת צים
 
התביעה כנגד חברת הביטוח, שבעקבותיה הגישה חברת הביטוח הודעת צד ג' כנגד צים, הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, אלא שחברת צים, בהתגוננה כנגד הודעת צד ג' של חברת הביטוח, טענה באופן מקדמי כי סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בחיפה ולא בתל אביב. את הטענה המקדמית ביססה חברת צים על הוראותיו של שטר המטען הימי, שקבע כי סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעות כנגד חברת צים תהיה לבית המשפט המוסמך בחיפה.
 
חברת הביטוח לא כפרה בהוראותיו של שטר המטען, אלא שטענה, בין היתר, כי אין מקום להעביר את הדיון לחיפה, שכן משמעות העברת הדיון תהיה ניהול הליכים כפולים בגין אותו אירוע, הן בפני בית משפט בתל אביב, הן בפני בית המשפט בחיפה. חברת הביטוח גם טענה כי הרציונל העומד מאחוריי תניות שיפוט, הוא שלא להיגרר להליכים משפטיים במקומות רבים על פני הגלובוס בהם חלים גם חוקים שונים, אלא לרכז את הסכסוכים במקום התדיינות אחד- הוא מקום מושבה של חברת הספנות. במקרה זה, ההתדיינות הינה בישראל, ואין הצדקה, ם בגלל 90 ק"מ המפרידים בין חיפה לת"א, להעביר את הדיון לחיפה.
 
בית המשפט קיבל את בקשתה של צים וקבע כי על פי ההלכה המחייבת יש לקבל את הבקשה, כך שמבחינת התוצאה בפועל, יש לפצל את ההליכים בין התובענה כנגד חברת צים (בחיפה), לבין התובענה כנגד שאר הנתבעים (בתל אביב).
 
בית המשפט נתן עדיפות לתניית השיפוט, המעוגנת בחוזה, על פני שיקולי נוחות ויעילות. בית המשפט גם נעזר בהוראותיה של תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי שקובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום". יחד עם זאת, בית המשפט השאיר את הדלת פתוחה בפני חברת הביטוח להגיש בקשה מתאימה בפני נשיא בית המשפט העליון לאחד את הדיון בתיקים הקבועים בפני בתי משפט שונים.
 
בש"א 201946/09 צים שירותי ספנות משולבים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 25.2.09, לצים – עו"ד דיסני, לפניקס – עו"ד שפיגלר.
 
 
3. דיון בטענת התיישנות של משלח בינלאומי שטען שפעל כסוכנו של המוביל האווירי

 
במקרה אחר הגישה יבואנית (חברת פרומדיקו בע"מ) תביעה כנגד מספר גופים וביניהם משלח בינלאומי (חברת נוגה שילוח בינלאומי בע"מ), בגין נזק שנגרם למטען תרופות שנשלח ליבואנית משוויץ. שטר המטען הונפק על ידי מוביל אווירי,  ולטענת היבואנית שימש המשלח הבינלאומי כסוכנו של המוביל האווירי וגם כסוכן שלה (של התובעת).
 
המשלח הבינלאומי הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, וזאת בהסתמך על סעיף 29 לאמנת ורשה הקובע כי "הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או מהתאריך שבו היה צריך כלי הטיס להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה". בהתאם לכך טען המשלח כי הואיל וחלפו למעלה משנתיים מהמועד שבו הגיע כלי הטיס שהוביל את המטען לישראל ועד למועד שבו הוגשה התביעה, יש לקבוע כי זכותה של היבואנית לדמי הנזק פקעה, והתובענה, לפחות כלפי המשלח, התיישנה.
 
בית המשפט דחה את  בקשה המשלח הבינלאומי בשלב המקדמי של הדיון, שבו טרם הוחל בשמיעת ראיות הצדדים, תוך שהסתמך על הכלל לפיו מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים קיצוניים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון.
 
במישור העקרוני, קבע בית המשפט כי יתכן ואכן קיימת למשלח הבינלאומי טענה של התיישנות התביעה שכן שטר המטען מרחיב את מעגל הזכאים לזכויות או חסינויות שיש למוביל האווירי, וקובע במפורש כי כל מגבלת אחריות שחלה על המוביל האווירי, תחול גם על סוכניה משרתיה ונציגיה.
 
אלא שלא ניתן היה ליישם את העיקרון על המקרה שלפנינו שכם טרם הוברר האם המשלח הבינלאומי שימש כסוכן של היבואנית או כסוכן של המוביל האווירי, מה גם שכתב התביעה כולל כנגד המשלח עילות שעניינן אינו רק בהובלה האווירות, אלא גם בקשר לשלבי השחרור, ולהובלה היבשתית, בטרם ההובלה האווירית ולאחר סיומה, שלגביהם לא חלה ההתיישנות של אמנת ורשה.
 
בית המשפט הסיק כי על מנת להוכיח או להפריך את הטענות, יש לשמוע עדים ולעיין בראיות שברצון הצדדים להציג, ועל כן לא ניתן להגיע בשלב המקדמי למסקנה בדבר דחיית התביעה כנגד המשלח הבינלאומי בטענת התיישנות. "ככל שיתברר במהלך שמיעת הראיות, כי העילה כנגד נגה עניינה בהובלה האווירית, יהיה מקום לשוב ולטעון לעניין ההתיישנות", קבע בית המשפט.
 
בש"א 184889/08, נגה שילוח בינלאומי בע"מ נ' פרומדיקו בע"מ, החלטה מיום 23.2.09, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.