עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון
לאחרונה, פסק בית המשפט כי יבואן ומשלח יחויבו בתשלום דמי השהייה לסוכן של מוביל ימי בגין עיכוב בהחזרת המכולות שבבעלות המוביל, וכן בפיצוי בשווי מכולות נוספות שלא הוחזרו.
היבואן והמשלח ניסו להתגונן בטענות שונות וביניהן כי זכות התביעה מוקנית רק למוביל (ולא לסוכנו), כי אין לבית המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה לאור שטר המטען, כי לא הוכח שיעורם של דמי ההשהייה שסוכמו, אך כל הטענות הללו נדחו על ידי בית המשפט.
היבואן והמשלח חויבו ביחד ולחוד בפיצוי של כ-110,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט של 20,000 ש"ח.
סיפור המקרה:
חברת כרמל ספנות (הסוכן) עוסקת בהובלת מטענים ימיים ומשמשת, בין היתר, סוכנת כללית של חברת הספנות אדמירל הטורקית (המוביל). חברת ר.פ.א פורט (המשלח) שימשה כמשלחת בעבור חברת פריניר ישראל (היבואן), ואלו השתמשו בשירותיו של הסוכן בשנת 2008, שהייתה שנת שמיטה, לצורך יבוא רסק עגבניות כשר לפסח מקזחסטאן.
בחודש ינואר באותה שנה, יובאו ארצה 13 מכולות ובהן המוצרים מקזחסטאן. בחשבונות המטען ופקודות המסירה אשר הנפיק המוביל, נכתב כך:
"המכולה הינה רכושו של המוביל הימי ואי החזרתה בתוך 7 הימים החופשיים תגרור חיוב בדמי ההשהייה ... המכולה ודמי ההשהייה באחריות מקבל פקודת המסירה."
עוד נקבע כי הנשגר ומקבל פקודת המסירה הוא המשלח, וכי יש לבצע את החזרת המכולות במסוף אמקו-ים חיפה.
אין חולק כי לאחר השחרור, לגבי 13 המכולות התרחש עיכוב בהחזרתן, והמשלח פנה ליבואן בכדי שזה ישיב את המכולות בטרם יצטברו דמי השהייה עקב עיכוב זה. בסופו של דבר, חלק מהמכולות הושבו באיחור ונותרו 7 מכולות שלא הגיעו ליעדן ולאחר בירור נמצא כי אלו הועברו לקזחסטאן חלף החזרתן לחיפה.
במקביל לכך, הוציא המוביל חשבון בגין דמי השהייה עקב אי השבת חלק מן המכולות במועד, ולאחר ארבעה חודשים בהם המתין להשבתן, הכריז עליהם כ"אובדן גמור" (Total Loss), עצר את החיוב בדמי ההשהיה ודרש את תשלום שוויין של 7 המכולות שלא הושבו.
הכרעת בית המשפט:
היבואן והמשלח העלו טענות הגנה שונות כגון חוסר סמכות לבית המשפט בישראל על פי תנאי שטר המטען הימי (זאת לאור העובדה כי מקום מושבה של חברת אדמירל הוא בטורקיה) וכן טענה לפיה לחברת כרמל אין זכות תביעה מאחר והיא איננה הבעלים של המכולות נשוא המחלוקת, אלא הבעלים הינו המוביל. עוד טענו כי לא הוכח גובה דמי ההשהייה שבהם יש לחייב.
טענות אלו נדחו על-ידי בית המשפט, אשר פסק כי עקב ההתחייבות של המשלח כלפי המוביל לעניין המכולות האבודות וכן עקב התנהגותו של היבואן בכך שהעביר את המכולות לקזחסטאן ושלל את זכותו של המוביל להחזיק ולהשתמש במכולות לפי רצונו, על היבואן והמשלח לשאת בחוב לטובת המוביל על סך של כ-110,000 ש"ח ובתוספת של 20,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.
בית המשפט פסק כי התנייה בשטר המטען, על פי ניסוחה, אינה שוללת התדיינות במדינת ישראל, וכי רוב העדים מצויים במדינת ישראל. כמו כן, קבע בית המשפט כי הוכח שחברת כרמל שימשה כסוכן של המוביל הימי ולכן מוקנית לה זכות התביעה.
עוד קבע בית המשפט כי הוכח שהצדדים הסכימו שיש לחייב בדמי השהייה על פי תקנון הקונפרנס הימי.
עוד העיר בית המשפט כי למעשה המוביל היטיב עם הנתבעים, שכן יכול היה שלא להכריז על "אובדן גמור" של המכולות, ולהמשיך בחיוב דמי ההשהיה, בלא הגבלת זמן, עד השבתן.
[ת.א. (שלום חיפה) 16725-01-09 כרמל שרותי ספנות בינלאומית (1992) בע"מ נ' ר.פ.א פורט אינטרנשיונל בע"מ, פסק דין מיום 24.4.13, השופטת אריקה פריאל. לא צוינו ב"כ הצדדים].
הערות:
בפסקי דין רבים בנושא חיוב בגין דמי השהיית מכולות ניתן להבחין בכך שבית המשפט מעניק מעמד עליון להתחייבות הרצונית בין הצדדים, ופוסק על פיה. חופש החוזים מאפשר לצדדים להתקשר בחוזים כאוות נפשם מבלי שבית המשפט יתערב בכך, כל עוד החוזה חוקי ואינו נוגד את תקנת הציבור.
למשל, בפסק-דין אושפיר נקבע כי בהיעדר חיוב מפורש על פי חוזה, סוכן המכס לא יישא בהוצאות דמי השהייה, אלא יהיה זה המשלח הבינלאומי. באותו מקרה ההתחייבות של סוכן המכס נוסחה באופן כוללני מדי [ת.א. (שלום חיפה) 17588/05אושפיר סוכנות מכס ותעבורה יבוא וייצוא בע"מ נ' טרנסכלל סחר בע"מ(7.3.07.].
באופן שונה, נקבע בפסק-דין אלדן כי כאשר קיימת התחייבות ספציפית, יישא סוכן המכס בדמי ההשהייה. [ת.א. (שלום ת"א) 23897/03אלדן מטעני 2000 בע"מ נ` יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי בע"מ(31.12.03).].
לעומת זאת, בפסק-דין אמבר נקבע כי כאשר שני צדדים כורתים ביניהם חוזה שאינו מתייחס לדמי השהייה, אין אפשרות לשנות בדיעבד את תנאי החוזה כך שיתייחס לחיוב בדמי השהייה. באותו מקרה חברו שני גופים למיזם עסקי ליבוא והתקנה של מעליות, כאשר בשלב מסוים נוצר חוב בדמי השהייה לחברת הספנות עקב אי-השבת מכולות, וגוף אחד דרש מהגוף השני את דמי ההשהייה, אך בית המשפט דחה את התביעה [תא"מ (שלום ת"א) 28022-04-11אמבר פורום אינטרנשיונל בע"מ נ' א.לביא מעליות בע"מ ואח', מיום 5.12.12].
כפי שהובהר, אי-הסדרת הנושא עשויה להביא לחוסר ודאות, בעטיה יהיה קשה לחזות מי הוא הגוף אשר ראוי שיישא בתשלום דמי ההשהיה.
לכן, מומלץ לכל הצדדים הנוגעים בדבר להיות זהירים ולהסדיר נושא זה בצורה שלא תשתמע לשתי פנים, ובכך לחסוך זמן, טרחה ומחלוקות מיותרות.
להרחבה בעניין זה ראו מאמרנו בקישור הבא:
http://www.chamber.org.il/content.aspx?code=20896&cat=0
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.