חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה, קיבל בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב תביעה של נוסע נגד חברת תעופה בגין נזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מעיכוב בטיסה.

 

עובדות המקרה:

הנוסע הזמין טיסה מלונדון לניו-יורק אצל חברת התעופה קונטיננטל, ואולם בפועל בוצעה הטיסה על ידי חברת וירג'ין, עימה יש לקונטיננטל הסכם "קוד שרינג". הסכם קוד שרינג הוא הסכם שיתוף הנחתם בין חברות תעופה ולפיו כל אחת מן החברות יכולה לשווק ולמכור כרטיסי טיסה לטיסותיה של החברה השנייה. הסכמי שיתוף כאלו מאפשרים לחברות התעופה להציע ללקוחותיהן מספר גדול של יעדים ומספר גדול יותר של טיסות לאותם יעדים בשעות מגוונות או ליעדים אליהם החברות אינן מפעילות טיסות. בפועל, הטיסה יצאה ליעדה באיחור של כארבע וחצי שעות, והנוסע הגיש תביעה לבית המשפט בעניין זה.

 

טענות הנוסע:

הנוסע טען כי לאחר שעלו הנוסעים למטוס, נמסרה הודעה על ידי קברניט המטוס כי קיימת בעיה במנוע המטוס, הנוסעים לא הורדו וחזו באנשי הצוות המכאני מנסים לתקן את המנוע.

 

לאחר כשעתיים, הורדו הנוסעים מהמטוס לטרמינל, וזאת על מנת לעבור לטיסה חלופית. הנוסעים הועברו לשער טיסה אשר בו לא היו תנאים נאותים – ללא שירותים, ללא אפשרות לחיבור לאינטרנט וללא יכולת להשתמש בטלפון.

 

עוד טען הנוסע כי ביקש מנציגי קונטיננטל לאפשר לו לעלות לטיסה חלופית והואיל וטס רק עם מטען יד וכן היו טיסות רבות, לרבות טיסה של קונטיננטל, אך נתקל בסירוב.

כאמור הטיסה התעכבה כארבע וחצי שעות, ועקב כך טען הנוסע כי נגרמו לו נזקים בגין הפסד יום עבודה, אובדן כפפות אשר נשכחו בעכבות הלחץ שחווה, עלויות מונית, שיחות טלפון שביצע ועוגמת נפש. סך הכול אמד הנוסע את נזקיו בכ-6,600 ש"ח.

 

תגובת חברת התעופה קונטיננטל:

קונטיננטל טענה כי הואיל והטיסה לא הופעלה בפועל על ידה אלא על ידי חברת וירג'ין, הרי שבהתאם לאמנת ורשה, על הנוסע היה להגיש את התביעה נגד וירג'ין.

 

בהמשך, טענה קונטיננטל כי בהתאם לאמנת ורשה, הואיל ולא הייתה לה שליטה על האירועים, שהרי הטיסה הופעלה על ידי וירג'ין, ממילא חל לגבי קונטיננטל פטור ואין להטיל עליה כל חבות.

עוד טענה קונטיננטל כי בהתאם לחוק התובלה האווירית,  הואיל ומקור העיכוב הינו בתקלה טכנית במטוס, הרי שאין להטיל אחריות כלל. בנוסף טענה קונטיננטל כי היא הציעה לנוסע, לפנים משורת הדין, פיצוי ראוי בדמות כרטיס טיסה חלופי ואולם, הוא סירב לקבלו.

קביעת בית המשפט:

בית המשפט ציין כי המקרה דנן חוסה תחת אמנת ורשה, העוסקת באחריותו של מוביל אווירי, וכן תחת אמנת גואדאלהרה, העוסקת למעשה בנסיבות החלות במקרה של "קוד שרינג".

 

לאחר עיון מעמיק בסעיפים הרלוונטיים לאמנות, דחה בית המשפט את טענת קונטיננטל שאין להטיל עליה כל אחריות הואיל ואינה ה"מוביל" לפי אמנת ורשה ומשכך, היה על התובע לתבוע את חברת וירג'ין.

 

בית המשפט קבע כי במסגרת אמנת גואדלהרה, נקבעה אחריות מקבילה הן למוביל על פי החוזה והן למוביל בפועל ועל כן האחריות מוטלת על קונטיננטל ועל וירג'ין ביחד ולחוד.

 

בהמשך, דחה בית המשפט את טענתה של קונטיננטל כי הואיל והטיסה הופעלה בקוד שרינג ולא בוצעה בפועל על ידה, לא הייתה לה  שליטה על האירועים, והאירועים הינם בשליטת חברת ורג'ין.

 

בית המשפט קבע כי במידה ותתקבל טענה זו של קונטיננטל, לא ניתן יהיה להטיל על המוביל לפי חוזה אחריות בשום מקרה שכן לכאורה תמיד השליטה על הטיסה תהיה של המוביל בפועל ולא של המוביל על פי החוזה.

 

בהמשך לכך, ציין בית המשפט כי הפטור למוביל לפי חוזה (שאינו המוביל בפועל) יחול במקרה בו יוכיח המוביל כי הוא נקט בכל האמצעים על מנת למנוע את הנזק וכי הנזקים נשוא התביעה לא היו בשליטה שלו או של המוביל בפועל. מאחר ובמקרה זה לא הציגה קונטיננטל ולו בדל של ראיה באשר למהות הליקוי הטכני, יכולת הצפייה של ליקוי זה, היכולת למנוע מראש ליקוי זה ואפשרויות התיקון שלו, נפסק שאין היא יכולה להסתמך על פטור זה.

 

לאור זאת, קיבל בית המשפט את תביעת הנוסע, ובנוגע לגובה הפיצוי, קבע בית המשפט כי הנוסע לא הוכיח את נזקיו בדבר הפסד יום העבודה ושוויו, וכן לא את עלות הכפפות שאיבד. על כן, פסק בית המשפט לטובת הנוסע פיצוי בגין עוגמת נפש, שיחות טלפון ומוניות בגובה של כ-1,300 ש"ח בתוספת ל- 1000 ש"ח בגין הוצאות משפט.

 

ת"ק (ת"א) 4641-10-09 דינאי נ' קונטיננטל איירליינס אינק, השופטת לימור ביבי-ממן, פסק-דין מיום 6.1.11)