עו"ד גיל נדל, גלעד פז
פעמים רבות, מעוניינות חברות ישראליות לתבוע בארץ חברות זרות. כאשר נתבע ממוקם בחו"ל, צריך בית המשפט בארץ להכריע האם קמה לו סמכות לדון בתביעה, ולאחר מכן, האם בית המשפט בארץ הוא הפורום ההולם לדון בתביעה.
לאחרונה, נדרש בית משפט העליון להכריע האם צדקו בתי המשפט קמא כאשר הכריעו שהם נטולי סמכות לדון בתביעה שהוגשה נגד חברת שמאות מחו"ל שבדקה מטען מיובא לישראל, אשר ניזוק במהלך ההובלה.
בית המשפט העליון הכריע כי בתי המשפט קמא צדקו בהכרעתם, ובכך למעשה חסם את הדרך להגיש תביעה בישראל נגד אותה חברת שמאות זרה.
סיפור המקרה:
התובעת, חברת בזק ישיר איכות הדפסות, הגישה תביעה כנגד חברת כלל ביטוח, וכנגד מספר חברות הממוקמות באירופה, בגין נזקים שנגרמו למכונות דפוס אותם רכשה ושיובאה לארץ בהובלה ימית. אחת הנתבעות היא חברה הממוקמת בבלגיה, אשר נשכרה על ידי המוכרת (חברת פרינטון) לבדוק את תקינות המכונות בטרם אריזתן ושליחתן ארצה (חברת שמאות).
היות וחברת כלל ביטחה את המטען אשר ניזוק, הוגשה התביעה, בין השאר, גם נגדה. על מנת לנסות ולגלגל את הנזק הלאה, ביקשה כלל להגיע הודעת צד ג' (תביעה) נגד חברת השמאות הבלגית. אילו הייתה אותה חברת שמאות חברה ישראלית, הדבר היה מתאפשר ללא קושי, אולם, היות וחברת השמאות שוכנת בבלגיה, נדרשה חברת הביטוח לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ובכך להקנות לבית המשפט בארץ סמכות שיפוט כלפי החברה מבלגיה.
בתי המשפט השלום והמחוזי קבעו כי הפורום הנאות לדון בתביעה נגד החברה מבלגיה, אינו במדינת ישראל כי אם דווקא בבלגיה, ועל קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
הכרעת בית המשפט העליון:
בית המשפט העליון בחן את מירב זיקות הסכסוך כדי להכריע מיהו הפורום הנאות לדון בסכסוך. בית המשפט ציין כי חברת השמאות היא התאגדה בבלגיה ושם הוא מקום מושבה, וגם המשלוח של מכונות הדפוס נבדק והועמס על הספינה על ידי עובדי חברת השמאות, בבלגיה, ולכן, מירב זיקות הסכסוך, הראיות והעדים, הם לבלגיה ולא למדינת ישראל.
בית המשפט בחן גם את מהם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים, לאור מסמכי ההתקשרות ביניהם. במקרה שלפנינו, כלל חוזה ההתקשרות בין חברת השמאות לבין לקוחותיה סעיף אשר קובע תניית שיפוט יחודית לפיה כי כל סכסוך משפטי בין חברת השמאות לבין לקוחותיה ידון בבית משפט בלגי ותחת הדין הבלגי. אמנם, תניית שיפוט זו אינה עוסקת ביחסים שבין הביטוח לבין חברת השמאות, אך ניתן ללמוד ממנה על ציפיותיה הסבירות של חברת השמאות.
בנוסף, קבע בית המשפט כי אינטרס מערכת המשפט הישראלית בבירור התביעה נגד חברת השמאות הבלגית הוא קטן יחסית ובירורה של התביעה כנגד חברת השמאות בישראל עלול לבוא, בסופו של יום, על חשבונם של מתדיינים אחרים, אשר זיקתם לפורום הישראלי הינה רבה יותר.
לכן, במקרה שלפנינו, סירב בית המשפט העליון להתיר לחברת כלל ביטוח לשלוח את כתב התביעה לחברת השמאות בבלגיה, ובכך גזר עליה, למעשה, לנהל את ההליך המשפטי כנגד חברת השמאות בבלגיה, ככל שהיא חפצה בכך, אך נמנע מלחייבה בהוצאות.
[רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD, בבית המשפט העליון, השופט ניל הנדל, החלטה מיום 2.8.12. ב"כ הצדדים: לכלל ביטוח- עו"ד משה לשם].
הערות:
ברצוננו לציין כי לרוב, המדיניות של בתי המשפט בישראל הינה מדיניות ליברלית, בין השאר לאור העובדה כי בשנת 2012 נוטים להתייחס לעולם כאל מעיין "כפר גלובלי קטן" ולייחס חשיבות קטנה ביותר לשאלה באיזו מדינה בדיוק יתנהל ההליך המשפטי.
אולם, אין הדבר אומר כי בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל תאושר באופן אוטומטי. ישנם מקרים, כדוגמת המקרה שלפנינו, בהם בקשה שכזאת תדחה. על מנת להכריע בבקשה להמצאה מחוץ לתחום, על בית המשפט לבחון תחילה האם בית המשפט הישראלי הינו הפורום הנאות על מנת לדון באותו סכסוך משפטי רלבנטי, או שמא הפורום הנאות הוא דווקא בית המשפט הזר.
מקרה זה מהווה דוגמא טובה לזהירות ולריסון בהם נוקטים בתי המשפט בישראל לפני שהם מקבלים החלטה כי סכסוך בעל זיקות בינלאומיות ראוי שיתברר בישראל, בין היתר, משום עקרון כיבוד הערכאות הזרות ועקרון הפורום הנאות.
כפי שציינו במאמרים קודמים, בתי המשפט בארץ לא ימהרו לדון בכל סכסוך בעל אופי בינלאומי שיובא בפניהם, אלא בכל מקרה ומקרה יבחנו לעומק האם התביעה בסמכותם, והאם ראוי שידונו בה.
עדכוני מכס ורגולציה
