גיל נדל משרד עורכי דין

 

בית המשפט: קורקינטים חשמליים יחולטו, חלקי קורקינטים יושבו ליבואן

 
עוד בנושא
בית משפט השלום: נדחתה בקשת חברה לארכה להגשת תביעה לשחרור תפוס
אכיפה בררנית של רשות המיסים בהחלטתה אם להמיר כתב אישום בכופר
אושר חילוט רכב שהוחזר לישראל לאחר שבוצעו בו שיפורים לצורך תחרות
המדינה לא חויבה בפיצוי על אף שלא השיבה את התפוס
עוד בנושא
נדחתה תביעה להשבת טובין אסורים (כלי עישון) שנתפסו על ידי המכס
נדחתה עתירה לביטול צו החרמה
המדינה תמשיך להחזיק בכלי רכב תפוסים לצרכי חקירה
בית המשפט: המדינה ביזתה את בית המשפט בגין אי השבת תפוס
המדינה רשאית להמשיך ולהחזיק בתפוס, גם בניגוד להסכמות אליהן הגיעה
בית המשפט: החרמת כלי הובלה ששימש להברחה הינה מוצדקת משיקולי הרתעה אפקטיבית
בית המשפט השלום בכפר סבא הפחית עיצום כספי שהוטל בגין ניסיון הברחה של כסף לישראל
נדחתה עתירה לבג"ץ בעניין השבת רכב תפוס
רכב אשר שימש להברחת טובין יחולט עד למתן פסק דין
ניתן לחלט גם את כלי הרכב ששימש להברחה- לא רק את הטובין המוברחים
בית המשפט: גם לעובד שגרירות צרפת אין חסינות מהחרמת טובין מוברחים
בית המשפט: המדינה תפצה בעלי רכוש שעוקל ולא הוחזר במלואו
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
אושר בעליון: לא יחולטו אופנים חשמליים כאשר לא בוצעה בהם עבירה
רק באמריקה: קנסות של עשרה מליון דולר על יבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ
למי רשות המכס צריכה להודיע על תפיסה?
רק בעל הטובין הרשום רשאי לתבוע את השבת התפוס
חשיבות הקפדה על לוחות זמנים בתביעות להשבת התפוס
חילוט טובין לרש"פ שלא יובאו ברשימון אוטונומיה
עובדת בדיוטי פרי הורשעה בהברחת טובין והתחמקות מתשלום מס
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
על הסנקציה בגין יבוא מוצרי חשמל ללא אישורי תקן
לתשומת לב יבואני הרכב: זכות המדינה גוברת במאבק בעלות על רכב שחולט
יוחרמו טובין אסורים ביבוא שיובאו במסווה עבור הרשות הפלסטינית
עדכון בנושא ענישת מבריחי טובין במסלול הירוק
העליון: בינתיים, יישאר רכב מיובא החשוד כגנוב בידי המשטרה
תביעה נגד המכס להשבת תפוס- על חשיבות המועדים
האיזון בין סמכויות התפיסה של המכס לזכויות היסוד של היבואן
הסדרי טיעון שיוצרים הבדל - סקירת פסיקה בעניין הברחת טובין
בעל עסק, מייבא מוצרים מחו"ל? היזהר מזיופים
חילוט והחרמת טובין- עדכוני פסיקה ומבט השוואתי
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
נרגילות מתוצרת סוריה או ירדן- על החרמת טובין על ידי המכס
על עונשם של מבריחי טובין דרך מעבר במסלול הירוק
בית המשפט מטיל עונש מאסר בפועל על יבואן שנתפס מבריח סיגריות
מוכר טובין המיועדים ליצוא, כאשר הם נתפסים - מה מעמדו?
חילוט יהלומי דמים
רגש הצדק וחילוט טובין – על השפעתם של חוקי היסוד על סמכויות התפיסה והחילוט
בית המשפט: הטבק לא הוברח, ויש להחזירו ליבואן
בית משפט השלום בראשל"צ: המדינה אחראית לנזק בעקבות תפיסת טובין לתקופה ארוכה ובלתי סבירה
מהתיאוריה לעולם המעשה - השפעת חוקי היסוד על סמכויות התפיסה והחילוט
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

 

בהחלטה שניתנה לפני מספר חודשים, קבע בית משפט השלום בחיפה כי על רשות המכס להשיב ליבואן חלקים לייצור קורקינטים חשמליים שנתפסו במחסני היבואן, בכפוף להפקדת ערבות,  בעוד קורקינטים שלמים שנתפסו יישארו בידי המכס עד לסיום בירור התביעה.

 

מדובר בהליך ביניים ולא בהכרעה הסופית אשר תינתן רק לאחר שמיעת עדויות וראיות.

 

הרקע וטענות הצדדים:

 

חברת קופר אינטרנשיונל ייבאה לארץ טובין הכוללים חלקים לייצור קורקינטים חשמליים וכן קורקינטים חשמליים המורכבים בשלמותם. במהלך שנת 2012 תפסו נציגי רשות המכס את הטובין האמורים אשר חלקם נמצא במכולה בנמל וחלקם בבית העסק של היבואן.


הסיבות לתפיסת הטובין, כך לפי רשות המכס, היו אלו:


לגבי הטובין שנתפסו במכולה, הצהיר היבואן ברשימון כי מדובר ב-"צינורות חמרן", על אף שבפועל המשלוח הכיל חלקים ליצור קורקינט ממונע. נוסף על כך, טענה רשות המכס כי ייצור או הרכבת קורקינטים שכאלו, דורש אישור של משרד התחבורה – אישור שלא ניתן ליבואן, ולכן יש לחלט את הטובין.

 

יתר על כן, לגבי הקורקינטים השלמים אשר נתפסו במחסני היבואן, נטען כי הם אסורים בייבוא על פי צו הפיקוח על יבוא רכב ואף אסורים במכירה בארץ, ולכן גם אותם יש לחלט.

 

מנגד, טען היבואן כי הוא אינו מייבא קורקינטים שלמים ובוודאי שלא משווקם בארץ, אלא מייבא את חלקיהם, מרכיב את המוצר הסופי ומייצא אותו אל מחוץ לגבולות ישראל.


לגבי הרשימון שבו תוארה הסחורה כצינורות חמרן, טען היבואן כי הדבר לא נעשה בכוונה לבצע הברחה שכן במקרים אחרים תוארו הטובין ברשימון כחלקי קורקינטים דבר המוכיח כי אין כוונתו להערים על המכס.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת היבואן לשחרור הטובין.


לגבי הטובין שנתפסו במכולה והוגדרו ברשימון כ"צינורות חמרן", דחה בית המשפט את טענות היבואן לעניין אי-כוונתו להטעות או להבריח. בית המשפט קבע כי מדובר בטובין שעליהם נמסרה לכאורה הצהרה כוזבת במסגרת הרשימון, דבר המקים את עילת התפיסה והחילוט.

 

שונה הייתה דעתו של בית המשפט לגבי הטובין אשר נתפסו במחסן היבואן;מוסכם וברור היה בין הצדדים כי היבואן מייבא חלקי קורקינט, מרכיבם בארץ, ווכי אין בידו את אישור משרד התחבורה. יחד עם זאת, התגלעה מחלוקת לגבי האיסור על ייבוא החלקים (בשונה מהמוצר המוגמר) ללא אישור משרד התחבורה, וכן מחלוקת בשאלה האם ייצור הקורקינטים אסור, כאשר הוא לצרכי ייצוא.

לגבי חלקי הקורקינט אשר נתפסו במחסן, קבע בית המשפט בשלב מקדמי זה כי אין אסור לייבאם, לא כל שכן כאשר לא ברור כלל האם הם נועדו לייצור קורקינטים אשר חייבים באישור משרד התחבורה או פטורים ממנו, וזאת בשעה שקורקינטים מסוימים בעלי הספק מסוים ומשקל מסוים מותרים ביבוא.

 

מפאת הספק הרב שנוצר בלבו של בית המשפט לגבי עצם האיסור לייבא ולהרכיב את החלקים הללו, קבע בית המשפט כי ניתן להפקיד בידי המדינה ערבות כנגד שחרור הטובין.

 

במענה לטענת המדינה לפיה הטובין משמשים כראיה לצורך קיום המשפט, נפסק כי תושאר דוגמה בידי אגף המכס.

 

בסופו של דבר, הוכרע כי טובין מסוג חלקי קורקינט אשר נתפסו במחסן היבואן ישוחררו עד להכרעה בתיק, זאת לאחר שהיבואן יפקיד ערבות בסך 500,000 ש"ח. לא נפסקו הוצאות למי מן הצדדים.

 

[ה"ת (שלום חיפה) 43866-07-12 קופר אינרנשיונאל בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ, השופטת תמר נאור פרי, החלטה מיום 2.9.12. לא צוינו ב"כ הצדדים].

 

הערות:

 

ראוי לציין כי סעיף 191 לפקודת המכס מאפשר לגובה המכס להסתפק בהפקדת ערבות ובתמורה לכך להתיר ליבואן לשחרר את הסחורה לידיו.

 

בדרך כלל, אין בתי המשפט ממהרים לעשות שימוש בסעיף זה ולהורות על המרת החילוט בהפקדת ערובה, עקב הערך ההרתעתי הרב הטמון בפעולת החילוט.

 

עניין זה מקבל משמעות מיוחדת כאשר מדובר בטובין שלכאורה אסורים ביבוא, שהרי במצב זה פוחת ההיגיון לאפשר את שחרורם תמורת הפקדת ערובה.

 

בהחלטת בית המשפט במקרה זה צוין כי במקרים בהם ייתכן נזק בלתי הפיך ובלתי פרופורציונאלי ליבואן – יש לאפשר את שחרור הטובין כנגד הפקדת הערובה, ונקבע כי עיקרון זה חל לגבי החלקים שנתפסו במחסן היבואן.

 

 

במקרים דומים בהם ניסו יבואנים להיאבק ברשות המכס בקשר לחילוט קורקינטים חשמליים או חלקיהם, לעיתים יצאו היבואנים עם ידיהם העליונה ולעיתים נכשלו.

 

לדוגמא, במקרה שהוכרע ביוני 2010, קבע בית המשפט כי על המכס להשיב ליבואן קורקינטים שנתפסו ממחסנו, משום שבעת שנתפסו לא היה מדובר בקורקינטים חשמליים אלא בקורקינטים שניתנים להסבה לקורקינטים חשמליים, ובמצב כזה אין רשות המכס רשאית לחלטם. להרחבה בעניין זה ראו מאמרנו:

 

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1670&CategoryID=228

 

במקרה נוסף שהוכרע באוקטובר 2011, קבע בית המשפט כי במצב בו יבואן מייבא חלקים "מותרים" אך מייצר מהם בארץ קורקינטים אסורים, רשאית רשות המכס לחלט את הטובין. להרחבה בעניין זה ראו מאמרנו:

 

http://www.port2port.co.il/?CategoryID=104&ArticleID=71751