גיל נדל משרד עורכי דין

 

נדחתה עתירה לביטול צו החרמה

 
עוד בנושא
בית משפט השלום בראשון לציון: צו לתפיסת מסמכים מאפשר גם תפיסת כסף מזומן
נדחתה תביעה להשבת טובין אסורים (כלי עישון) שנתפסו על ידי המכס
המדינה תמשיך להחזיק בכלי רכב תפוסים לצרכי חקירה
בית המשפט: המדינה ביזתה את בית המשפט בגין אי השבת תפוס
עוד בנושא
בית המשפט: החרמת כלי הובלה ששימש להברחה הינה מוצדקת משיקולי הרתעה אפקטיבית
בית המשפט השלום בכפר סבא הפחית עיצום כספי שהוטל בגין ניסיון הברחה של כסף לישראל
נדחתה עתירה לבג"ץ בעניין השבת רכב תפוס
רכב אשר שימש להברחת טובין יחולט עד למתן פסק דין
ניתן לחלט גם את כלי הרכב ששימש להברחה- לא רק את הטובין המוברחים
בית המשפט: גם לעובד שגרירות צרפת אין חסינות מהחרמת טובין מוברחים
בית המשפט: המדינה תפצה בעלי רכוש שעוקל ולא הוחזר במלואו
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
אושר בעליון: לא יחולטו אופנים חשמליים כאשר לא בוצעה בהם עבירה
רק באמריקה: קנסות של עשרה מליון דולר על יבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ
למי רשות המכס צריכה להודיע על תפיסה?
רק בעל הטובין הרשום רשאי לתבוע את השבת התפוס
חשיבות הקפדה על לוחות זמנים בתביעות להשבת התפוס
חילוט טובין לרש"פ שלא יובאו ברשימון אוטונומיה
עובדת בדיוטי פרי הורשעה בהברחת טובין והתחמקות מתשלום מס
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
על הסנקציה בגין יבוא מוצרי חשמל ללא אישורי תקן
לתשומת לב יבואני הרכב: זכות המדינה גוברת במאבק בעלות על רכב שחולט
יוחרמו טובין אסורים ביבוא שיובאו במסווה עבור הרשות הפלסטינית
עדכון בנושא ענישת מבריחי טובין במסלול הירוק
העליון: בינתיים, יישאר רכב מיובא החשוד כגנוב בידי המשטרה
בית המשפט: קורקינטים חשמליים יחולטו, חלקי קורקינטים יושבו ליבואן
תביעה נגד המכס להשבת תפוס- על חשיבות המועדים
האיזון בין סמכויות התפיסה של המכס לזכויות היסוד של היבואן
הסדרי טיעון שיוצרים הבדל - סקירת פסיקה בעניין הברחת טובין
בעל עסק, מייבא מוצרים מחו"ל? היזהר מזיופים
חילוט והחרמת טובין- עדכוני פסיקה ומבט השוואתי
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
נרגילות מתוצרת סוריה או ירדן- על החרמת טובין על ידי המכס
על עונשם של מבריחי טובין דרך מעבר במסלול הירוק
בית המשפט מטיל עונש מאסר בפועל על יבואן שנתפס מבריח סיגריות
מוכר טובין המיועדים ליצוא, כאשר הם נתפסים - מה מעמדו?
חילוט יהלומי דמים
רגש הצדק וחילוט טובין – על השפעתם של חוקי היסוד על סמכויות התפיסה והחילוט
בית המשפט: הטבק לא הוברח, ויש להחזירו ליבואן
בית משפט השלום בראשל"צ: המדינה אחראית לנזק בעקבות תפיסת טובין לתקופה ארוכה ובלתי סבירה
מהתיאוריה לעולם המעשה - השפעת חוקי היסוד על סמכויות התפיסה והחילוט
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה לביטול צו החרמה אשר הוצא ליבואן מרצועת עזה, תוך שהוא קובע כי הסחורה אשר נתפסה במעבר כרם שלום, הינה בחזקת ציוד דו – שימושי, אשר העברתה לרצועת עזה לא תואמה כנדרש.

כנהוג בהעברת טובין לרשות הפלסטינאית, עת הגעת הטובין למעבר גבול, ובמקרה דנן מעבר כרם שלום, ביצעו נציגי רשויות המעבר בדיקות בטובין, ובין הטובין, נתגלו גם משאבות מים מוסלקות, המוגדרות בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית) (הוראת שעה) (מס' 3), תשס"ח-2008 (להלן: "צו הפיקוח") כציוד דו – שימושי , אשר הכנסתן לעזה לא תואמה כנדרש.

לאור האמור, הוצא על ידי שר הביטחון צו החרמה מתוקף סמכותו לפי סעיפים 74 ו- 120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: "תקנות ההגנה").

מפסק הדין עולה כי הוגשה בקשה להעברת טובין דו-שימושיים בנוגע לציוד תקשורת בלבד, ולא הייתה כל התייחסות למשאבות המים.

טענות הצדדים:

העותרת טענה כי ההעברה נעשתה בתום לב, ויש מקום לשקול סנקציה מידתית יותר מאשר החרמת כל הטובין שבמשלוח. בהקשר זה טענה העותרת כי היא התבססה על צילום אישור של קמ"ט תקשורת על חשבונית אשר כללה גם את המשאבות שנתפסו.

המשיבה טענה כי העותרת לא פעלה בתום לב, וכי האחריות על הגשת רשימת הטובין המיועדים להעברה הינה בראש ובראשונה של העותרת, כי נסיבות המקרה מלמדות על ניסיון הברחה.

הדיון המשפטי

בית המשפט יישם את הלכת אקס אוברסיז, שם דן בית המשפט העליון בשאלת סמכותו של שר הבטחון להורות לא רק על תפיסה והחרמת ציוד שלא אושרה כניסתו לרצועת עזה, אלא גם על תפיסה והחרמה של הרכוש ששימש אמצעי להברחת הציוד האסור. בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות המתוארות, קרי, ניסיון הברחת ציוד דו – שימושי לרצועת עזה, אין כל עילה להתערב בהחלטתו של שר הביטחון, היות וההחלטתו של שר הביטחון התבססה על תשתית ראייתית מספקת, אשר אפשרה לו להגיע למסקנה כי מדובר על ציוד  אשר נועד לשמש לביצוע עבירה של סיוע או מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

בנוסף, נקבע כי קיים דין זהה גם ביחס לסחורות הנוספות, שהעברתן אמנם אושרה, אולם בנסיבות המקרה לא ניתן היה לשלול את האפשרות שאף הן היו מיועדות לשימוש אסור, ולכן גם תפיסתן הייתה מותרת.בהקשר זה, צוין כי הרציונאל מאחורי החרמת הסחורות הנוספות הינו הרתעתי. עוד הוסיף בית המשפט כי יבואן המבקש להכניס ציוד לרצועת עזה, חלה עליו החובה לנקוט, מבעוד מועד, באמצעים הדרושים למניעת הברחת ציוד שלא כדין ביחד עם שאר הטובין.

בשולי הדברים ובהקשר למידתיות צו ההחרמה נקבע כי לא מדובר על החלטה בלתי מידתית ובלתי סבירה וזאת לאור העובדה שהמשאית אשר הובילה את הטובין המוחרמים לא הוחרמה, ולא נחסמה גישתה של העותרת מלהגיש בקשות נוספות בעתיד להכנת ציוד דו – שימושי לרצועת עזה.

 בג"ץ 5252/16 שרכת אלעמר ללתאגרה אלצנאעה נ' מדינת ישראל פסק דין מיום 22.4.17 [ב"כ הצדדים: בשם העותרת - עו"ד דוד אלון דדון; עו"ד גלית הרשקו; בשם המדינה - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי].

 

 

*           *           *

 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.