גיל נדל משרד עורכי דין

 

תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל

 
עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות
חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה השגה של יצרנית המקררים היפנית Sharp, וקבע, למעשה, כי לא ניתן לתבוע את חברת Sharpבישראל, בגין נזק שהתרחש כתוצאה מפגם במקרר שיוצר על ידה, ונמכר ללקוח סופי בישראל על ידי קמעונאים.

 

מדובר בתביעת ביטוח (שיבוב) שהוגשה גם נגד Sharp, אך התוצאה המעשית של ההחלטה היא שיש להגיש את התביעה נגד חברת Sharpבמקום מושבה ביפן.

 

סיפור המקרה:

 

מקרר שיוצר על ידי חברת Sharpהתקלקל וגרם לשריפה בדירה.

 

חברת הביטוח מגדל, שביטחה את הדירה, פיצתה את המבוטח, והגישה תביעת שיבוב כנגד ארבעה נתבעים: גב' מרים נקש (שוכרת הדירה), הום סנטר בע"מ (בה נרכש המקרר), יבואנית המקרר (חב' י.שלום בע"מ) ויצרנית המקרר, חברת Sharpמיפן.

 

באשר לחברת Sharp, היות והמדובר בחברה יפנית ולא בחברה ישראלית, היה על חברת מגדל לפנות לבית המשפט ולבקש היתר מיוחד על מנת לשלוח לחברת Sharpאת כתב התביעה למקום מושבה ביפן. היתר שכזה אכן ניתן למגדל בשלב ראשוני, כתב התביעה אכן הומצא ל-Sharpבמקום מושבה ביפן ו-Sharpבחרה לנצל את זכותה ולהגיש בקשה לביטול אישור זה.

 

במסגרת בקשת הביטול, טענה חברת Sharp, כי במידה וחברת מגדל מעוניינת לנהל כנגדה הליך משפטי בגין הנזק אשר נגרם לדירה עקב התקלה במקרר, הרי שעליה לנהל הליך זה בבית משפט ביפן, על פי הדין היפני. Sharpביססה טענה זאת על כך שעילת התביעה נגדה היא נזיקית, ותביעה כזו ניתן לנהל רק במדינה שבה התבצעה העוולה הנזיקית.

 

במקרה שלפנינו, טענה מגדל כי העוולה אשר בוצעה הינה כשל בתהליך הייצור של המקרר. היות וכל הליך הייצור של המקרר התבצע במפעלה של Sharpביפן, הרי, שלטענתה של Sharp, יש לנהל את ההליך ביפן.

 

הכרעת בית המשפט:

 

עילת שליחת כתב התביעה ליפן, התבססה על שתי עילות המופיעות בתקנות סדר-הדין האזרחי:

"מעשה או מחדל בתחום המדינה", ו-"הנתבע הוא בעל דין דרוש בתובענה".

 

ביחס לעילה הראשונה, קיבל בית המשפט את טענת Sharpכי המעשה או המחדל לא אירעו בישראל, אלא, אם ככל שאירעו- ביפן, היא מקום ייצור המקרר, וביטל את האישור שניתן למגדל לשלוח את כתב התביעה ליפן, ובכך מנע ממגדל, הלכה למעשה, לנהל את ההליך המשפטי כנגד Sharpבבית משפט ישראלי.

 

ביחס לעילה השנייה, קבע בית המשפט כי אמנם ניתן לטעון שיצרן המקרר הוא בעל דין דרוש לבירור התובענה, בהיותו החוליה הראשונה בשרשרת, אך אין יריבות ישירה בינו לבין הלקוח הסופי שרכש את המקרר בישראל.

 

בית המשפט אף ביסס את קביעתו על העובדה, כי במקרה שלפנינו המדובר בתביעה אשר הוגשה מכוחו של חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, אשר מאפשר לבית המשפט להטיל את אחריות בגין נזק אשר נגרם כתוצאה מנזק למוצר, על יבואן המוצר.

 

היות ובמקרה זה, בחרה חברת מגדל ממילא להגיש את התביעה גם כנגד יבואנית המקרר (חב' י.שלום בע"מ) הרי שבית המשפט לא מצא לנכון להתיר למגדל לנהל את ההליך גם כנגד חברת Sharp, יצרנית המוצר.

 

[תא"מ (שלום נתניה) 20942-04-10 רחמני ואח' נ' נקש ואח', החלטה מיום 4.9.12, השופטת יעל קלוגמן, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

 

הערות:

 

במקרה זה, מאחר וחברת Sharpאינה חברה ישראלית, נאלצה חברת הביטוח מגדל לבקש מבית המשפט אישור לשליחת כתב התביעה לחו"ל.

 

אנו סבורים כי חברת הביטוח מגדל יכולה הייתה לנקוט בפרוצדורה אחרת, אשר יתכן והייתה משיגה עבורה את התוצאה הרצויה.

תקנה 482 לתקנות סדר-הדין האזרחי, מאפשרת לתובע לשלוח את כתב התביעה ל"מורשה" ישראלי של הנתבע הזר, המצוי בישראל.

על פי הפסיקה, "מורשה" הינו גורם המצוי בישראל והעומד בקשר רציף ושוטף עם הגורם הזר, עד כדי שמידת אינטנסיביות הקשר ביניהם מלמדת כי הגורם בישראל יביא את דבר הגשת התביעה לידיעת הגורם הזר.

מאחר ולחברת Sharpקיים יבואן בישראל, יתכן בהחלט שחברת מגדל צריכה הייתה למסור את כתב התביעה נגד Sharpליבואן, ולטעון כי הינו "מורשה" שלה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון (לדוגמה: רע"א 11556/05 קמור רכב נ' חיים חימו), ניתן לעשות שימוש בקונסטרוקציית ה"מורשה" גם בתביעה נזיקית ולא רק בתביעות חוזיות.  

 

כך למשל, במקרה דומה שנפסק לאחרונה, הגישה חברת ביטוח תביעת שיבוב נגד חברת אסקו משבדיה, שמדיח כלים שייצרה גרם לקצר חשמלי בדירה בישראל.

כתב התביעה נשלח לחברת נלי טופ נכסים, היבואנית של החברה משבדיה, בטענה כי היא מהווה מורשה מטעמה. חברת נלי טופ ניסתה להתכחש להיותה "מורשה" אך בית המשפט דחה את הטענה, ולמעשה אפשר לנהל את התביעה בישראל נגד החברה השבדית.

 

[ת.א. (שלום ת"א) 44616-08-10 חברת טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' נלי טופ נכסים בע"מ ואח',  השופט אלי ספיר, החלטה מיום 16.7.12, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].