גיל נדל משרד עורכי דין

 

חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!

 
עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא

 
עו"ד גיל נדל
 
שני דפים, לא צפופים במיוחד, הספיקו לבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 16009/06, פסק דינו של כב' השופט מאיר יפרח) לדחות תביעה בסכום של למעלה מחצי מליון ש"ח שהגיש יצואן ישראלי כנגד משלח בינלאומי ישראלי בגין נזק למטען.
 
הרקע העובדתי אינו סבוך. יצואן ישראלי פנה למשלח בינלאומי לצורך הובלת עלוני הסברה מישראל לארה"ב. לטענת היצואן נגרם לעלונים נזק במסגרת ההובלה ועל כן הוא תבע את המשלח הבינלאומי לתשלום פיצוי בשל הנזק. המשלח הבינלאומי, שהנפיק שטר מטען אווירי, טען מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף, שכן היצואן לא מסר במועד הודעה על הנזק.
 
מה אומר החוק בענין זה? סעיף 26 לאמנת ורשה החלה על הובלת טובין באוויר מכח חוק התובלה האווירית, קובע כי במקרה של נזק פיזי למטען יש למסור הודעה למוביל מיד עם גילוי הנזק, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת המטען. במקרה של איור, יש למסור את ההודעה תוך עשרים ואחד יום מהמועד בו הועמד המטען לרשות המקבל.
 
האמנה מוסיפה וקובעת כי ההודעה על הנזק צריכה להיעשות בכתב, על גבי מסמך ההובלה, או באופן נפרד.
 
אי עמידה בהוראות האמנה גוררת תוצאה חריפה ביותר: "לא הוגשה מחאה תוך הזמנים הנקובים לעיל, לא תישמע כל תביעה כנגד המוביל, אלא אם היתה רמאות מצידו".
 
בדיוק כך קבע בית המשפט במקרה שלפנינו: "אכן, מכתב התביעה לא עולה כי נמסרה הודעה למבקשת(=המשלח). מתגובת המשיבה (=היצואן) לבקשה עולה כי המצב העובדתי לאשורו הוא שאף אם נמסרה הודעה – לא נמסרה היא במועד. במצב דברים זה...אין מנוס מן הקביעה שאין למשיבה כל עילת תביעה נגד המבקשת...על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התובענה כלפי המבקשת על הסף".
 
נרחיב מעט בנוגע לנקודה אחת שנדונה בפסק הדין: האם קיימת חובה לתת הודעה בכתב, או שניתן בנסיבות מתאימות להסתפק בהודעה בעל פה. ככלל, האמנה עצמה קובעת כי צריך לתת הודעה בכתב (סעיף 26(3)). על כך התבסס בית המשפט במקרה שלפנינו, וכך נקבע בעבר בערכאה גבוהה יותר - בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 138/88 בענין ק.א.ל) - בפסק דין משנת 1989.
 
השאלה מתחדדת במקרה שבו לא ניתנה הודעה, אולם התובע מוכיח שהמוביל האווירי ידע על הנזק. האם במקרה כזה ניתן לוותר על הודעה?
 
פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב משנת 2001 (ע"א 1765/01) התייחס בקצרה למקרה זה אולם לא הכריע בו. קיימת פסיקה מחו"ל, שהובאה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בענין ק.א.ל, שקבעה כי קיימים מקרים שבהם ניתן יהיה לוותר על ההודעה, אך קיימת גם פסיקה הפוכה.
 
במצב דברים זה, ברור כי יש להקפיד על מתן הודעה בכתב על מנת להימנע ממצב של דחיית התביעה על הסף, כמו שאירע במקרה שלפנינו.
 
מדוע מתן הודעה בכתב הינו ענין כל כך חשוב? מצאנו לנכון להביא פיסקה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בענין ק.א.ל, שדברינו בענין חשיבותם של היציבות והבטחון בסחר הבינלאומי
 (http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=86&CategoryID=91&Page=1), משתלבים עמם יפה:
 
"אחד היסודות המרכזיים עליהם נשענים מוסדות המשפט, הינו היציבות. על הציבור, ובפרט זה שעיסוקו בתחום המסחר, לדעת אל נכון מהן הדרכים והאפשרויות הפתוחות לפניו מכח החוק, והנסיון להתנער מכל הוראת חוק, ותהא ברורה ומפורשת ככל שתהא, עלול להביא עימו אנדרלמוסיה שקשה להמעיט בתיאור נזקה. בדרך כלל קובע המחוקק דרך חיצונית פורמלית בתחום מסויים, כאשר הדבר נדרש על מנת למנוע מבוכה ואי ודאות, וכתוצאה מכך ריבוי התדיינויות. כך הוא לגבי הוראת הכתב שבסעיף 26 לאמנה, שמטרתו למנוע ויכוחי סרק מיותרים סביב השאילה אם נמסרה הודעה כלשהי ותוכנה, ולהדגיש את רצינותה של ההודעה הזו, המיועדת להעמדת המוביל האוירי על המשמר (בדומה לצורך במסמך בכתב לענין עיסקה במקרקעין, שמקורו בהדגש רצינות העיסקה). התנערות מדרישה מפורשת זו, תוך נפנוף בדגל הליברלי, יכולה להיות הרת סכנות ולשמש כבומרנג גם כלפי ציבור המשתמשים בהובלה האוירית, לא פחות מאשר כלפי המובילים. כאשר שני צדדים אלה מודעים לכך שיש ליתן הודעה בכתב כמצוות האמנה, אשר תכיל את המידע הנדרש, לא יהיה פתח למחלוקות ולויכוחי סרק. לעומת זאת אם ניתן לבטל במחי יד כל הוראה מעין זו, כי אז יעלמו היציבות והבהירות ויפנו מקומם למבוכה ולדיונים משפטיים יקרים".

לראש העמוד