גיל נדל משרד עורכי דין

 

כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות

 
עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא


 
סוכן אוניה הגיש תביעה כספית כנגד רשות הנמלים אשר סיפקה שירותי פריקה ואחסנה למכולות. לטענת סוכן האוניה, מכולות שלו (או שיש לו זכות להחזיק בהן) נמסרו לאחסנה אצל רשות הנמלים כשהן מצב תקין, וניזוקו כשהן בחזקת רשות הנמלים. לטענת סוכן האוניה, רשות הנמלים אחראית לנזקים, בין היתר, מכיוון שזו הפרה את התחייבותה לשמור על המכולות בזמן שהיו בהחזקתה, כשומרת שכר.
 
בית המשפט דחה את התביעה, משום שלא הונח בסיס כלשהו לאחריותה של רשות הנמלים מכוח דיני החוזים או הנזיקין, ואף הנזק לא הוכח די הצורך.
 
בית המשפט הבהיר כי אחריות רשות הנמלים יכולה לנבוע ממעמדה של רשות הנמלים כשומרת שכר, כאמור בחוק השומרים. ישנה אבחנה בין שומר שכר "עיקרי" לבין שומר שכר "טפל": בעוד שאחריותו של שומר שכר "עיקרי" רחבה, שכן מטרת ההתקשרות עימו הייתה השמירה, אחריותו של שומר שכר "טפל" הנה צרה יותר, משום שהשמירה הייתה אקט נלווה להתקשרות החוזית. בעניינינו, אחריותה של רשות הנמלים הנה אחריות של שומר שכר "טפל", משום שהמטרה העיקרית של ההתקשרות אינה שמירה, כי אם שינוען של המכולות. הנמל הנו הגוף האחראי על קבלת המכולות והעברתן לבעלי הזכויות בהן, ואף אם המכולות מאוחסנות למשך זמן כלשהו בנמל, אין בכך כדי ליצור חוזה שמירה של שומר שכר "עיקרי".
 
בכל הנוגע לאחריות נזיקית, הסביר בית המשפט כי על מנת להקים אחריות נזיקית היה על סוכן האוניה להצביע על התקיימותם של רכיבי עוולת הרשלנות, שהנם: קיומה של חובת זהירות, הפרת החובה, נזק, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. בעניינינו, ברור שמוטלת על רשות הנמלים חובת זהירות כלפי ציבור לקוחותיה. אלא שבאשר להפרת החובה, סוכן האוניה לא הציג ראיות מספקות להוכחת הפרת החובה. המידע של העד שהובא על ידה הגיע אליו מעיון במסמכים; הוא לא היה בנמל בעת פריקת המכולות ואף לא ערך את המסמכים המתעדים את תקינותן של המכולות בעת פריקתן, ולפיכך גם אם המסמכים שהמציא סוכן האוניה הנם קבילים, משקלם הראייתי אפסי.
 
באשר להוכחת הנזק הנטען, קבע בית המשפט כי העד מטעם סוכן האוניה לא היה מסוגל להעיד מידיעתו האישית אודות הנזקים, משום שלא ראה אותם, ולפיכך אין כל ראייה כי אכן נגרם נזק. כמו-כן, באשר לשיעור הנזק, אותו עד ביקש לבסס את סכום הנזק על מסמכים הכוללים הצעות מחיר לתיקונים, אך סוכן האוניה לא הציג כל עדות בנושא הערכות הנזק הכלולות במסמכים אלה, ולפיכך גם שיעור הנזק כמו דבר התרחשותו, אף הוא לא הוכח.
 
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחתה מחמת אי הוכחת אחריות רשות הנמלים, ולחילופין מחמת אי הוכחת רכיב הנזק, מבחינת עצם התרחשותו ומבחינת שיעורו.      
 
פרשנות: כפי שכבר כתבנו מספר פעמים, כללי הראיות בבית המשפט הינם כללים נוקשים. אי עמידה בהם עלולה להביא להפסד המשפט.
 
להרחבה ראו במאמרנו שפורסם כאן:
 
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=139&CategoryID=84&Page=1
 
ת.א. 80078/01, פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 23/10/2006
 

 לראש העמוד