גיל נדל משרד עורכי דין

 

הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט

 
עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות
חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא


 עו"ד גיל נדל


לאחרונה ניתנה על ידי בית המשפט העליון החלטה בענין איחוד שתי תובענות, ומתוך כך למדנו משהו נוסף על היחס בין סעיפי שיפוט לבין שיקולי בית המשפט באיחוד תובענות הנידונות בבתי משפט שונים.
 
חברת הפניקס הגישה הודעת צד ג' כתביעת שיבוב כנגד חברת צים בגין פיצויים שחברת הביטוח עלולה להתחייב בהם בעקבות נזק שנגרם למטען של לוחות שיש ופמוטים לנרות שהובל על ידי חברת צים.

התביעה כנגד חברת הביטוח, שבעקבותיה הגישה חברת הביטוח הודעת צד ג' כנגד צים, הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, אלא שחברת צים, בהתגוננה כנגד הודעת צד ג' של חברת הביטוח, טענה באופן מקדמי כי סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בחיפה ולא בתל אביב. את הטענה המקדמית ביססה חברת צים על הוראותיו של שטר המטען הימי, שקבע כי סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעות כנגד חברת צים תהיה לבית המשפט המוסמך בחיפה.

חברת הביטוח לא כפרה בהוראותיו של שטר המטען, אלא שטענה, בין היתר, כי אין מקום להעביר את הדיון לחיפה, שכן משמעות העברת הדיון תהיה ניהול הליכים כפולים בגין אותו אירוע, הן בפני בית משפט בתל אביב, הן בפני בית המשפט בחיפה. חברת הביטוח גם טענה כי הרציונל העומד מאחוריי תניות שיפוט, הוא שלא להיגרר להליכים משפטיים במקומות רבים על פני הגלובוס בהם חלים גם חוקים שונים, אלא לרכז את הסכסוכים במקום התדיינות אחד- הוא מקום מושבה של חברת הספנות. במקרה זה, ההתדיינות הינה בישראל, ואין הצדקה, בגלל 90 ק"מ המפרידים בין חיפה לת"א, להעביר את הדיון לחיפה.

בית משפט השלום בתל אביב קיבל את בקשתה של צים וקבע כי על פי ההלכה המחייבת יש לקבל את הבקשה, כך שמבחינת התוצאה בפועל, יש לפצל את ההליכים בין התובענה כנגד חברת צים (בחיפה), לבין התובענה כנגד שאר הנתבעים (בתל אביב).

בית המשפט נתן עדיפות לתניית השיפוט, המעוגנת בחוזה, על פני שיקולי נוחות ויעילות. בית המשפט גם נעזר בהוראותיה של תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי שקובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום". יחד עם זאת, בית המשפט השאיר את הדלת פתוחה בפני חברת הביטוח להגיש בקשה מתאימה בפני נשיא בית המשפט העליון לאחד את הדיון בתיקים הקבועים בפני בתי משפט שונים. (בש"א 201946/09 צים שירותי ספנות משולבים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 25.2.09, לצים – עו"ד דיסני, לפניקס – עו"ד שפיגלר(.
 
ואכן, הפניקס הרימה את הכפפה ופנתה לנשיאת בית המשפט על מנת לאחד את הדיון בשני המקרים, באופן שהוא יידון במאוחד בתל אביב. צים התנגדה, אך בית המשפט קיבל את עמדת הפניקס. בית המשפט קבע כי שתי התביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש נוגעות לאותה מסכת עובדתית ולשאלת האחריות לאותו נזק, ולפיכך אין טעם בקיום שני הליכים משפטיים מקבילים הנוגעים לאותה פרשה עצמה, ואיחוד הדיון בשתי התביעות יביא לייעול ההליכים, ובמיוחד לחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים, ואף ימנע מתן הכרעות שיפוטיות סותרות באותם עניינים.
 
בית המשפט ציין כי בעצם קיומה של תניית שיפוט אין כדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט בענין איחוד הדיון בשתי התובענות, שכן תניית שיפוט בין צדדים נוגעת במהותה לשאלת קיומה של סמכות מקומית של בית משפט מסוים לדון בתביעה מסוימת, אך בקיומה של תניית שיפוט אין כדי למנוע את איחוד הדיון במקרים המתאימים בין תביעה פלונית, שעליה חלה תניית השיפוט, לבין תביעה אחרת, שתניית השיפוט אינה רלוונטית לגביה. (בש"א 3497/09, החלטה מיום 15.6.09, לפניקס – עו"ד אורלי, לצים – עו"ד דיסני).