גיל נדל משרד עורכי דין

 

תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב

עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות
חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא

 עו"ד גיל נדל, עו"ד קרן לוי 

עובדות המקרה

בין שפיר לצים התנהל משא ומתן ארוך לביצוע הובלות מאנטוורפן והובלה מהמבורג. בשלב מסוים העבירה שפיר לצים פירוט של המטען שהיא מבקשת לשלוח מאנטוורפן וצים החזירה לה הצעה עם תנאי ההובלה המתייחסת לשני ההובלות. שפיר חתמה על ההצעה אך הוסיפה שם מספר הסתייגויות, בין היתר ציינה שההובלה מהמבורג תידון מאוחר יותר, ושלחה אותה בפקס לצים ביום שישי אחר הצהריים. ביום ראשון אחה"צ שלחה שפיר פקס נוסף לצים ובו אמרה שמאחר שצים לא אישרה את ההסתייגויות שהעלתה שפיר לגבי ההצעה, היא מושכת ידה מהעסקה. צים תבעה את שפיר בטענה שנכרת הסכם מחייב, ששפיר התנערה ממנו שלא כדין. 

פסק הדין 

בתחילה, בית המשפט דן בשאלה האם מי שחתם בשם שפיר היה מוסמך לחתום מטעמה. בית המשפט קובע שאותו אדם היה מוסמך מאחר שכל שלבי המשא ומתן מטעם שפיר בוצעו בניהולו, וכי הוא פעל כשלוח של שפיר. 

לעניין השאלה האם נכרת חוזה  בין הצדדים קובע בית המשפט כי יש לבדוק האם היה קיבול של החוזה מטעם צים לפני ששפיר הודיעה על התנערותה מהעסקה. 

בית המשפט קובע כי גם אם נציג מטעם צים התקשר עם שפיר טלפונית בעקבות קבלת ההערות של שפיר והגיע עמה להסכמה, דבר שלא הוכח, אין לפעולה כזו תוקף מחייב דיו כיוון שמאחר שהמו"מ בין הצדדים התנהל ברובו בכתב באמצעות הפקס, גם הקיבול היה צריך להיעשות בפקס.  

בית המשפט הוסיף וקבע, שצים ממילא לא הוכיחה נזק שנגרם לה מביטול העסקה, בעיקר מפני שמשרדיה סגורים בימי שבת וראשון ולכן ממילא לא יכלה בזמן הזה למצוא עסקה חדשה עם גורם אחר אם היתה יודעת בזמן על ביטול העסקה עם שפיר. 

פרשנות 

1. פסה"ד מחזק את המסקנה כי כדאי להקפיד לנהל מו"מ בכתב בלבד ולא לסמוך על "סגירות טלפוניות".  

2. בשולי הדברים נעיר, כי במקרה כזה, שבו לצים לא היתה אסמכתא לסגירת העסקה, עדיף היה לצים לתבוע את שפיר גם בגין ניהול משא ומתן שלא בתום לב, ונראה שסיכויה לזכות בעילה כזו היו גבוהים בהרבה. אמנם סכום הפיצוי היה יכול להיות נמוך בהרבה, אולם עדיפה ציפור אחת ביד... 

3. בית המשפט ציין  כי התרשם ששפיר נהגה בחוסר הגינות כלפי צים וכי כל מטרתה היתה "לשריין" מקום אצל צים, ליתר בטחון, בזמן שניהלה משא ומתן מקביל עם אחרים. ואולם, תרעומתו של בית המשפט מצאה את ביטויה אך ורק באי פסיקת הוצאות משפט לטובת שפיר (על אף שזכתה). 

ת.א. 4762/00  צים חברת השיט הישראלית בע,מ נ` שפיר הנדסה ימית ואזרחית בע"מ, בית משפט השלום בחיפה

לראש העמוד