גיל נדל משרד עורכי דין

 

היכן מסתיימת אחריות מוכר סחורה בתנאי FOB?

 
עוד בנושא
בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
נכשלה תביעת חברה נגד הדואר בגין אי-הוכחת נזק
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
עוד בנושא
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
באילו מקרים יכול ורשאי המבטח לסרב לפצות בגין נזק למטען?
האם איחור בהובלה מצדיק אי-תשלום בעדה?
מי הזמין את ההובלה? על הכרעה בתביעת מוביל נגד סוכן מכס
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת
חברת תעופה תפצה נוסע בגין נזקים שנגרמו עקב עיכוב בטיסה
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי או מוביל אווירי?
המכולה נגנבה מהחניון – המובילים וחברת השמירה יפצו
פסק דין נוסף בענין אחריות הנמל לנזקים שנגרמו למכולות
הנמל יפצה גם בגין נזקים עקיפים
הפניקס נגד צים – פרק נוסף בשאלת מקום השיפוט
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
כיצד ניתן להוכיח נזק? ומהי רשומה מוסדית?
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה נגד מוביל ימי ?
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
ההתיישנות חסמה את המשלח
כשלון בתביעה לפיצוי בגין נזק למכולות
חובת מתן הודעה על נזק למטען אווירי: לא מחית – הפסדת!
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
משפט ימי - על חשיבות הביטחון והיציבות בסחר הבינלאומי
מי ישלם עבור השהיית מכולות / מכולות ריקות שלא הוחזרו?
כיצד נוצרת התחייבות לתשלום דמי השהייה? איך מחשבים את דמי ההשהייה?
על התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, ועל תוקפן של האותיות הקטנות שבשטר המטען
על מוביל שלא הצליח להוכיח את תביעתו לקבל דמי מכולה
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
ניתן להעלות טענת קיזוז גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המקוצרת
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון
העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים
זכות עיכבון של סוכן אוניה
תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב
לתשומת לב סוכני האוניה והמשלחים - איך לא נכון לתבוע דמי השהיית מכולה
על תוקפו הראייתי של שטר המטען - בעקבות פסק הדין בענין ספקטור
שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי – על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
עוד בנושא

עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל

 

המונח "FOB" הוא מונח ידוע בדיני הסחר הבינלאומי, ומשמעותו המוכרת היא שכאשר מוכר טובין (יצואן) דואג להעמסת הטובין על גבי כלי ההובלה, אחריותו לטובין מסתיימת בשלב זה, והיא עוברת לקונה (היבואן). אך מה קורה כאשר המוכר מסרב להעמיס את הטובין על גבי כלי השיט, מתוך טענה כי הקונה לא הכין את כלי השיט כראוי? מקרה כזה עלה לדיון בבית המשפט באנגליה לאחרונה.

 

עובדות המקרה, בקצרה:

 

בין חברת "סופלה" (Soufflet- "היצואן") לחברת "בונג'" (Bunge- "היבואן") נכרת הסכם לפיו היצואן ייצא מאוקראינה לאנגליה 15,000 טון של שעורה (barley) נקייה מחרקים ומריחות בתנאי מכר "FOBאוקראינה". כלומר: סוכם שהטובין יועמסו על כלי שיט בנמל באוקראינה, ומרגע ההעמסה שם, האחריות לטובין תעבור לרוכש (היבואן) באנגליה.

 

עוד סוכם בין הצדדים כי היצואן ישפה את היבואן בעבור דמי השהייה, אם הטענת הטובין תימשך יותר משלושה ימים.

 

בנוסף, סוכם בין הצדדים שיתר הוראות ההסכם ביניהם יהיו לפי טופס "גפטא 49" שהוא הסכם סטנדרטי המתייחס להובלת טובין בצובר במזרח אירופה בתנאי FOB, שנוסח על ידי ארגון העוסק בקידום סחר בינלאומי של מוצאי חקלאות, הידוע בשם G.A.F.T.A.

 

אחד הסעיפים באותו הסכם סטנדרטי קבע כי על המוכר מוטלת האחריות להכין את הטובין למסירה לקונה בהתאם למוסכם ביניהם, וכי כאשר כלי ההובלה נמצא בנמל היצוא ומוכן להעמסה במועד האספקה, על המוכר לדאוג להעמסת הסחורה על גבי כלי השיט.

 

במקרה זה, היבואן דאג לכלי שיט והביא אותו לנמל היצוא, ונתן הודעה ליצואן כי כלי השיט מוכן להעמסה. היצואן שלח שמאי מטעמו שיבדוק את כלי השיט, והשמאי קבע כי כלי השיט אינו כשיר להעמסה מאחר והמחסן בכלי השיט מתחת לסיפון העליון, המיועד לאחסנה (המכונה "ספנה" = Hold)  מכוסה באבקת פחם, דבר אשר מסכן את שקי השעורה.

 

לאור זאת, היצואן הודיע ליבואן כי אינו מוכן להעמיס את הסחורה על כלי השיט, משום שלדעתו כלי השיט לא היה מוכן להעמסה (כדרישת ההסכם), והסחורה נותרה באוקראינה ולא יצאה לדרכה.

 

לאור זאת, היבואן הגיש תביעה נגד היצואן בטענה כי הסחורה לא סופקה לו, בניגוד להסכם בין הצדדים. העניין עלה לדיון במספר בתי משפט באנגליה, כאשר לראשונה זכה היצואן בתביעה,  בעוד בערעור נפסק להיפך, ונקבע כי משמעות המונח "מוכן להעמסה" המתייחס לכלי שיט, היא שכלי השיט מוכן מבחינה פיזית וחוקית, להעמסת הסחורה, ואם כלי השיט מלוכלך ויש חשש שהסחורה תינזק, על המוכר להעמיס את הסחורה בכל זאת, שכן בחוזה בתנאי FOBהסיכון לנזק לסחורה עובר, עם העמסתה על כלי השיט, לקונה.

לאחרונה, ניתן פסק-דין בבית המשפט לערעורים באנגליה בעניין זה.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט לערעורים קבע כי משמעות המונח "מוכן להעמסה" מתייחס לכך שמחסני כלי השיט (Holds)צריכים להיות מסוגלים (פיזית) לקבל מטען (כלומר שיש בהם מקום).

 

בית המשפט פסק כי בחוזה הובלה בתנאי FOB, הסיכון להעמסת סחורה בנמל היצוא, על כלי שיט שמחסניו אינם נקיים הוא סיכון המוטל על הקונה, ולא על המוכר, היות ואחריות המוכר לבדיקת מצב הסחורה מסתיימת בטרם זו מועמסת על כלי השיט.

 

לאור זאת, פסק בית המשפט כי כל עוד לא נקבע אחרת בין הצדדים, אין למוכר אחריות לבדוק את נקיון מחסני כלי השיט, ולפיכך, נפסק כי המוכר הפר את החוזה בכך שסירב להעמיס את הסחורה למרות אי נקיון המחסנים, והוא חויב בפיצוי לקונה.

(Soufflet Negoce SA v Bunge SA, English Court of Appeal: Longmore, Wilson and Toulson LJJ: [2010] EWCA 1102: 13 October 2010 )

 

סקירה זו אשר נלקחה מהאתר www.onlinedmc.co.ukנערכה על ידי  עו"ד דיוויד מרטין-קלארק

 

David Martin-Clark, Barrister, Maritime Arbitrator, Commercial Disputes MediatorBarrister, Stone ChambersShipping & Insurance Consultant