גיל נדל משרד עורכי דין

 

בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

בפרשתנו אנו קוראים את הציוויים הבאים בענין השמיטה: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור".

 

הרמב"ם מנה בענין זה שלש מצוות – מצות עשה אחת ושתי מצות לא תעשה. מצות העשה היא "לשבות בשנה שביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות... וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו, ביטל מצות עשה". מצוות הלא תעשה הן שלא לעבוד את עבודת הארץ בשביעית, ולא לעבוד את עבודת האילן בשביעית, והעובד - "עבר על לא תעשה, שנאמר שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור" (הלכות שמיטה ויובל א, א)

 

האם תוכנם של העשה והלאווין חופף? כלומר  -  האם כל פעולה שתהווה עבירה על איסורי העבודה בשביעית תהווה גם ביטול מצות עשה של השביתה, והאם כל מעשה שיהווה ביטול מצוה עשה של חובת השביתה בשביעית יהווה גם עבירה על הלאווים? מלשון הרמב"ם נראה שיש זהות מוחלטת שהרי כרך את כל הציוויים יחדיו: "כל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו, ביטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה". יחד עם זאת, יש שהסבירו שתוכן העשה רחב יותר מהלאווין, שהעשה מצווה שהקרקע תשבות (חובת חפצא), ועל כן גם אמירה לגוי שיעבוד בשדה בשביעית תהיה אסורה, בעוד שהלאווין מכוונים כלפי האדם מישראל שלא יבצע את עבודות הארץ והשדה (חובת גברא) (ראה בספר השמיטה לרב טיקוצ'ינסקי, ח"א פ"ב ה"ש 2). מנגד, מלשון הרמב"ם לעיל נראה שגם מצות העשה מוטלת על האדם, שהרי כתב בפירוש "וכל העושה מלאכה מעבודה הארץ ביטל מצות עשה", דהיינו שהדגש הוא על האדם העושה מלאכה (ראה ביד פשוטה לרב נ.א. רבינוביץ על הלכות שמיטה ויובל, עמ' יב', שהרחיב בענין זה).

 

השאלה האם מונים כמצוות נפרדות מצוות עשה ולא תעשה שחופפות בתוכנן שנויה במחלוקת. שיטת הרמב"ם היא שמונים גם את העשה וגם את הלאו, ולכך הקדיש את הכלל השישי בספר המצוות. שיטת רס"ג היא שמונים רק אחד מהם – או את העשה או את הלאו – המרכזי שביניהם. (ואגב, בענין השמיטה מנה רס"ג גם את העשה וגם את הלאו, ועל כן הסבירו בשיטתו שאין חפיפה בין הציוויים, שכן מצות העשה רחבה יותר וכוללת גם אמירה לנכרי (ראה בדברי ר"י פערלא למצות עשה ס"א)).

 

מדוע לשיטת הרמב"ם ראוי למנות מצוות חופפות? למעשה, מגמת המצות העשה והלא תעשה -  שונה לגמרי. במצוות לא תעשה הדגש הוא על התרחקות מהמעשה הלא נכון: שמירת האיסור אינה לוקחת אותנו קדימה, אלא מרחיקה אותנו מהמעשה הלא נכון ושומרת עלינו שלא נתדרדר אחורה. מנגד, במצות העשה הדגש הוא על ההליכה קדימה: למשל, הקנית דעה נכונה או מידה ראויה – ראה מורה נבוכים ג, כז). וכך, למשל, אדם שנאנס ולא קיים את המצווה – אם עבר על לאו, הרי שמצב האונס גורם לכך שאין בביצוע העבירה משום הליכה אחורה. מצד שני, אם ביטל מצות עשה, ברור שמצב האונס לא גורם לכך שהאדם ייראה כאילו הוא כן קיים את מצות העשה, ומצב האונס לא לוקח את האדם קדימה (ראה בהרחבה בגליון 8 של מידה טובה, אדר ב' תשס"ח). על כן, בשל שתי מגמות שונות אלו, יש למנות את המצוות החופפות.