גיל נדל משרד עורכי דין

 

בהר – עבודה לשם חיים (תשפ"ב)

עוד בנושא
אמור -תיקון עולם (תשפ"ב)
קדושים - להיות קדושים כאן ועכשיו (תשפ"ב)
קדושים – הגירסה ההפוכה של מעמד הר סיני (תשע"ט)
שמיני – מילואי הכהנים והיום השמיני (תשע"ט)
עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז)
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

התורה אוסרת על מתן הלוואה בריבית ליהודי ואוסרת גם על קבלת הלוואה בריבית, וכך נאמר בפרשתנו: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקתו בו... אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך". התורה מסיימת את הפיסקה בענין הריבית באמירה: "אני ה' א-להיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים... להיות לכם לא-להים", ועל כך דרשו חז"ל: כל המקבל עליו עול ריבית -מקבל עול שמים, וכל הפורק ממנו עול ריבית -פורק ממנו עול שמים".

והשאלה מתבקשת - מדוע דווקא איסור ריבית הוא זה אשר מסמל את עול מלכות שמים? מה המיוחד בה בריבית?

הרבי מלובביץ נתן הסבר נהדר על ההבדל המהותי שבין ריבית על הלוואה ובין קבלת רווחים מעסק. ריבית הינה תגמול על פעולה חד פעמית של מתן ההלוואה, באופן שהמלווה אינו עושה דבר לאחר מתו ההלוואה. הכסף עובד בשביל המלווה, והמלווה לא עושה דבר עבורו. זהו אב הטיפוס המובהק ביותר למושג ההכנסה פסיבית. קבלת רווחים בעיסקה הינה ענין שונה - מדובר על תמורה עבור פעילות ומעורבות מתמשכת מצד המשקיע או העוסק. אין כאן אירוע חד פעמי אלא ליווי ומעורבות.

הקב"ה ברא את העולם, מסביר הרבי מלובביץ, באופן שכל ברכה, שפע והצלחה יגיעו לאדם לאחר עמל ויגיעה. אין ארוחות חינם ואין מתנות חינם. ההישגים מגיעים מתוך מאמץ, והמאמץ הוא אשר יוצר את חדוות ההישג, ואנו מעריכים את ההישג שהגענו אליו רק אם אנו מודעים למאמץ שהושקע במהלך הדרך. אם קבלנו דבר בקלות, שלא תוך כדי יגיעה ועמל - גם נעריך אותו פחות.

על בסיס הבנה זאת, ברור מדוע הריבית משקפת את ההיפך הגמור מיגיעה, עמל ומאמץ. היא מגלמת את התובנה שניתן להרוויח ללא מאמץ ועבודה קשה, ללא בניית העולם ופיתוחו  - דבר אשר מנוגד לתפיסת העולם היהודית. לכן, כל המקבל עליו עול ריבית - מקבל עול שמים, וכל הפורק ממנו עול ריבית -פורק ממנו עול שמים".

המענין הוא שההבנה הזאת היתה גם נחלתה של העליה השניה לארץ ישראל בתחילת המאה הקודמת, שהיתה עליה חילונית ובלתי דתית בעליל. אנשי העליה השניה מאסו בקיום היהודי בגלות, בעיסקי האוויר, בעיסוק המשמעותי של היהודים בין היתר כמלווים בריבית לגויים, ובהעדר היגיעה, המאמץ והעבודה. היה זה אהרון דוד גורדון שסבר שהפריזיטיות הגלותית וחוסר העבודה היצרנית הם-הם בעיית העם יהודי, ולכן השיקום לדעתו היה צריך להיות באמצעות עבודה, עבודה של חיים.

וכך כותב גורדון:  "ואני מרגיש את החיים ההם, והנה הם צרים כפי שאול, והנה נפשי בתוכם כמו בתוך מכבש מעוכה, רצוצה, מרוסקה, והנה הם מפעפעים גם בתוך נפשי ועושים שַמוֹת בקרבי, ואני מתנער בחזקה, בכל כוחי, ומנער מעלי ומקרבי את החיים ההם. ואני מתחיל הכל מחָדש, הכל מחדש. מן האלף-בית אני מתחיל את החיים, אינני משנה, אינני מתקן, כי אם עושה הכל מחדש. והדבר הראשון, הפותח בראשונה את לבי לחיים, אשר ידעתי כמוהם, היא העבודה. לא עבודה לשם מחייה ולא עבודה לשם מצווה. כי אם עבודה לשם חיים – עבודה, אשר אור חדש נוגה עליה".

יהי רצון שנזכה לחיות חיים של עמל, יגיעה, ובעקבותם  - ברכה, שפע והצלחה.