גיל נדל משרד עורכי דין

 

שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)

עוד בנושא
בהר – עבודה לשם חיים (תשפ"ב)
אמור -תיקון עולם (תשפ"ב)
קדושים - להיות קדושים כאן ועכשיו (תשפ"ב)
קדושים – הגירסה ההפוכה של מעמד הר סיני (תשע"ט)
עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח)
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז)
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא


במדרש תנחומא לפרשת כי תצא מובא מדרש יפה בענין תרי"ג מצוות "אמר רב אדא: מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום ויום צועקים על האדם, עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים". והסביר רש"י במקום אחר (מכות כג, ב) "שכל אבר ואבר אומר לו עשה מצוה".
 
המעיין במנין המצות יראה שהאידיאל הנשגב של קיום כל רמ"ח מצות עשה באופן אקטיבי אינו בר מימוש.  אמנם, קימות מצוות עשה אקטיביות שהאדם מחויב לרדוף אחריהן, כמו אכילת מצה, תפילין, ועוד, אלא שלצד מצוות אלו קיימות מצות עשה, שאין לו לאדם לרדוף אחריהם ולקיימן. כך, למשל, מצוות גירושין בגט  היא אמנם מצוה אקטיבית, אך רק אם יתקיימו נסיבות מסוימות שאין חובה לרדוף אחריהן – "הציווי שנצטווינו לגרש בספר דוקא, אם נרצה לגרש" (ספר המצוות עשה רכ"ב). עוד פחות מכך, ברמת האקטיביות שלו, הוא דין עבד עברי. אין חובה על האדם להחזיק עבד, אלא שהתורה קובעת כללים משפטיים למצב שבו יש לאדם עבד - מה הן חובותיו של האדון כלפי העבד, באילו מקרים עבד עברי משתחרר, וכיו"ב (ראה בדברינו לפרשת משפטים).
 
פרשתנו ממחישה את רמה נמוכה עוד יותר ביחס למצוות - העדר אקטיביות לגמרי. אנו מוצאים בפרשה מספר פסוקים המציינים את טומאת הנבלה וטומאת השרצים, למשל: "וכי ימות לכם מן הבהמה אשר היא לכם לאוכלה, הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב" (יא, לט). וכך כתב הרמב"ם בהלכות אבות הטומאות (א, א): הנבלה אב מאבות הטומאות, כזית מבשרה מטמא אדם וכלים במגע, וכלי חרש באויר, ומטמא את האדם במשא לטמא בגדים".
 
הרמב"ם מנה עניינים אלו כמצוות עשה – דין טומאת נבילה (עשה צ"ו), ודין טומאת שרץ (עשה צ"ז), אלא שהרמב"ם מיד מסביר: "והנני מזכיר לך עתה הקדמה, אשר ראוי שתזכרנה בכל מה שיזכר לקמן ממיני הטומאות, והוא: זה שאנו מונים כל מין ומין מן הטמאות כמצוות עשה, אין עניינו שאנו חייבים להיטמא בטמאה זו, וגם לא שאנו מזהרים מלהיטמא בה, עד שיהיו מצוות לא תעשה. ... המצווה היא הדין אשר נצטווינו בדינים אלו ונאמר לנו שהנוגע בזה נטמא ונעשה טמא וחייב בכל חיובי הטמאים: לצאת חוץ למחנה שכינה, ושלא לאכול קודש ולא לנגוע בו וכיוצא בזה, - וזהו הציווי, כלומר: שנעשה טמא אם נגע בדבר זה, או אם היה בקרבתו באופן מסוים". במלים אחרות, מדובר במצוות הקובעות מעמד הלכתי, של טהור וטמא, שיש לו השלכות בענין מקדש, אכילת קודשים וכו', אך המצוות עצמן אינן מטילות כל חובה שהיא. לכן גם הרמב"ם מדגיש וקורא להן "דין".
 
בדיוק מסיבה זאת התנגד הרמב"ן, בהשגותיו לספר המצוות, למנות את ענייני הטומאות כמצוות - "לא ראיתי להביא דין הטומאות בחשבון המצוות לפי שהן רשות גמורה מכל צד, אין בהן מצוה שתימנה". ואולם, רוב מוני המצוות – רס"ג, אבן גבירול ועוד, מנו את ענייני הטומאה כמצוות.
 
הסיבה שלא ניתן לממש את האידיאל של רב אדא שהובא בתחילת דברינו אינה בגלל פגם באידיאל זה, אלא משום שטכנית לא ניתן למצוא רמ"ח מצוות עשה אקטיביות, לכתחילאיות, כמו מצה ותפילין. על מנת לעמוד במנין רמ"ח מצוות עשה, יש להביא בחשבון מצוות בעלות רמה אקטיבית נמוכה הרבה יותר.