גיל נדל משרד עורכי דין

 

בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)

עוד בנושא
בהר – עבודה לשם חיים (תשפ"ב)
אמור -תיקון עולם (תשפ"ב)
קדושים - להיות קדושים כאן ועכשיו (תשפ"ב)
קדושים – הגירסה ההפוכה של מעמד הר סיני (תשע"ט)
עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח)
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז)
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בדברינו לפרשות קדושים ובהר עמדנו על הברית החדשה שנכרתה עם עם-ישראל, לאחר חטא העגל, כאשר משה עלה להר סיני לאחר שבירת הלוחות הראשונים. הסברנו שהברית החדשה ניתנה באופן דיסקרטי ולא פומבי, שתוכן הציוויים שניתנו במסגרת הברית החדשה רחב ומפורט בהרבה, וכי עשרת הדיברות פורקו מתוך המעטפת שליכדה אותן, והן שולבו בתוך מארג מקיף של מצוות רבות. למי שהספיק לשכוח נזכיר שתכניה של הברית החדשה משתרעים על פרקים רבים בספר ויקרא, לכל הפחות מפרשת קדושים ועד סופה של פרשתנו.

 

אלא שהדברים הנ"ל אינם ממצים את ההבדל שבין הבריתות, והעיקר עוד לפנינו.התודעה הדתית של הברית החדשה קשורה באופן הדוק לשכר ועונש, המפורטים, למשל בפסוקים הבאים: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו...ופניתי אליכם והפריתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם, ואכלתם ישן נושן, וישן מפני חדש תוציאו... ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה...לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי... אף אני זאת אעשה לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת... ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת בחמרת קרי וייסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם". דהיינו - אם עם ישראל יקיים את המצוות כי אז תוקם הברית ועם ישראל יזכה לשכר רב. לעומת זאת, אם עם ישראל יפר את הברית, כי אז צפוי לא עונש קשה ביותר. מצד שני, קיומם של שכר ועונש המלווים את הברית מגן עליה מפני ביטולה: דהיינו – אי קיום מצוות ה' והפרת הברית אינו מוביל לביטולה של הברית אלא לענישת העם.

 

לעומת זאת הפסוק המכונן של הברית הישנה, הינו זה המופיע לפני מעמד הר סיני "ועתה אם שמוע תשמעו את בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".עיון בדברי הברית הישנה יראה כי מוטיב השכר והעונש הינו משני ביותר בה (אף כי קיים במקום אחד), ועיקרה של הברית היא היותו של העם ממלכת כהנים וגוי קדוש, ללא כל שכר נלווה או עונש נלווה. דהיינו: אם העם שומר את מצוות ה' – הברית מוקמת ועם ישראל מהווה ממלכת כהנים וגוי קדוש. ומה קורה כאשר העם אינו שומר את מצוות ה'? התורה בפרשת יתרו אינה מתייחסת למצב זה, ואולם מדבריו של ה' אל משה לאחר חטא העגל עולה כי במצב זה הברית נשמטת לגמרי, עם ישראל יכלה, והברית תוקם עם גורם אחר "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול".

 

במלים אחרות: הברית הישנה היתה מפץ גדול ומשחק "על כל הקופה" – אם עם ישראל מקיים את הברית הוא מגיע לרמה העילאית של קירבה אל ה' והיותו גוי קדוש, ואם הוא מפר את הברית, הוא כלה ואובד.

 

והנה, העם חטא בחטא העגל, והפר את הברית, ודינו היה להתכלות. בעקבות חטא העגל התברר שברית כל כך עוצמתית אינה מתאימה לעם ישראל, שכן העם אינו מסוגל שלא לחטוא, וסופו – בעקבות חטאיו ובמסגרת הברית שנכרתה – להתכלות.  לפיכך, נכרתה ברית חדשה, עם מאפיינים המתאימים לרמתו של העם. ראשית, מברית זו נעדר המוטיב העוצמתי של ממלכת הכהנים והגוי הקדוש והיא מושתתת כעת על שכר ועונש, ואם העם יפר את הברית הוא ייענש, אך הברית לא תבוטל. שנית, לברית נלוותה שכבת הגנה והיא – ברית האבות. ברית זאת של האבות שימשה תשתית לכינון הברית החדשה, ואותה הזכיר  משה בתפילתו לה' שלא יכלה את בני ישראל, וברית זאת גם נזכרת בסופו של פרשתנו "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור".

 

כינונה של הברית החדש נעשה במעמד מלהיב הרבה פחות מזה של הברית הישנה, שכן האירוע המכונן של מעמד הר סיני הוכח כבלתי מתאים לרמתו של העם, והיה צורך במהלך מתון בהרבה. לפיכך ניתנה הברית באופן דיסקרטי ומדורג– מה' למשה, וממשה לעם.

 

ומה קרה לעשרת הדיברות? כחלק מהתפוררותו של מעמד הר סיני כאירוע מכונן, פורקו גם עשרת הדיברות שהיוו את לב ליבו של אותו אירוע ואותה ברית, והבניה מחדש נעשתה על יסודות מפורטים בהרבה.

 

נסכם ונאמר: בעקבות חטא העגל התברר כי עם ישראל אינו נמצא במצב המתאים למפץ גדול של ברית עוצמתית, אירוע מכונן, ומגדל גבוה של עשר דיברות, אלא ככזה הראוי למהלך מדורג, מתון ומפורט, הנשען על יסודות רבים, באופן שגם משהו יפול, הדבר לא יביא לקטסטרופה קולוסאלית.