בדברינו לפרשות קדושים ובהר עמדנו על הברית החדשה שנכרתה עם עם-ישראל, לאחר חטא העגל, כאשר משה עלה להר סיני לאחר שבירת הלוחות הראשונים. הסברנו שהברית החדשה ניתנה באופן דיסקרטי ולא פומבי, שתוכן הציוויים שניתנו במסגרת הברית החדשה רחב ומפורט בהרבה, וכי עשרת הדיברות פורקו מתוך המעטפת שליכדה אותן, והן שולבו בתוך מארג מקיף של מצוות רבות. למי שהספיק לשכוח נזכיר שתכניה של הברית החדשה משתרעים על פרקים רבים בספר ויקרא, לכל הפחות מפרשת קדושים ועד סופה של פרשתנו.
אלא שהדברים הנ"ל אינם ממצים את ההבדל שבין הבריתות, והעיקר עוד לפנינו.התודעה הדתית של הברית החדשה קשורה באופן הדוק לשכר ועונש, המפורטים, למשל בפסוקים הבאים: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו...ופניתי אליכם והפריתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם, ואכלתם ישן נושן, וישן מפני חדש תוציאו... ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה...לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי... אף אני זאת אעשה לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת... ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת בחמרת קרי וייסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם". דהיינו - אם עם ישראל יקיים את המצוות כי אז תוקם הברית ועם ישראל יזכה לשכר רב. לעומת זאת, אם עם ישראל יפר את הברית, כי אז צפוי לא עונש קשה ביותר. מצד שני, קיומם של שכר ועונש המלווים את הברית מגן עליה מפני ביטולה: דהיינו – אי קיום מצוות ה' והפרת הברית אינו מוביל לביטולה של הברית אלא לענישת העם.
לעומת זאת הפסוק המכונן של הברית הישנה, הינו זה המופיע לפני מעמד הר סיני "ועתה אם שמוע תשמעו את בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".עיון בדברי הברית הישנה יראה כי מוטיב השכר והעונש הינו משני ביותר בה (אף כי קיים במקום אחד), ועיקרה של הברית היא היותו של העם ממלכת כהנים וגוי קדוש, ללא כל שכר נלווה או עונש נלווה. דהיינו: אם העם שומר את מצוות ה' – הברית מוקמת ועם ישראל מהווה ממלכת כהנים וגוי קדוש. ומה קורה כאשר העם אינו שומר את מצוות ה'? התורה בפרשת יתרו אינה מתייחסת למצב זה, ואולם מדבריו של ה' אל משה לאחר חטא העגל עולה כי במצב זה הברית נשמטת לגמרי, עם ישראל יכלה, והברית תוקם עם גורם אחר "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול".
במלים אחרות: הברית הישנה היתה מפץ גדול ומשחק "על כל הקופה" – אם עם ישראל מקיים את הברית הוא מגיע לרמה העילאית של קירבה אל ה' והיותו גוי קדוש, ואם הוא מפר את הברית, הוא כלה ואובד.
והנה, העם חטא בחטא העגל, והפר את הברית, ודינו היה להתכלות. בעקבות חטא העגל התברר שברית כל כך עוצמתית אינה מתאימה לעם ישראל, שכן העם אינו מסוגל שלא לחטוא, וסופו – בעקבות חטאיו ובמסגרת הברית שנכרתה – להתכלות. לפיכך, נכרתה ברית חדשה, עם מאפיינים המתאימים לרמתו של העם. ראשית, מברית זו נעדר המוטיב העוצמתי של ממלכת הכהנים והגוי הקדוש והיא מושתתת כעת על שכר ועונש, ואם העם יפר את הברית הוא ייענש, אך הברית לא תבוטל. שנית, לברית נלוותה שכבת הגנה והיא – ברית האבות. ברית זאת של האבות שימשה תשתית לכינון הברית החדשה, ואותה הזכיר משה בתפילתו לה' שלא יכלה את בני ישראל, וברית זאת גם נזכרת בסופו של פרשתנו "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור".
כינונה של הברית החדש נעשה במעמד מלהיב הרבה פחות מזה של הברית הישנה, שכן האירוע המכונן של מעמד הר סיני הוכח כבלתי מתאים לרמתו של העם, והיה צורך במהלך מתון בהרבה. לפיכך ניתנה הברית באופן דיסקרטי ומדורג– מה' למשה, וממשה לעם.
ומה קרה לעשרת הדיברות? כחלק מהתפוררותו של מעמד הר סיני כאירוע מכונן, פורקו גם עשרת הדיברות שהיוו את לב ליבו של אותו אירוע ואותה ברית, והבניה מחדש נעשתה על יסודות מפורטים בהרבה.
נסכם ונאמר: בעקבות חטא העגל התברר כי עם ישראל אינו נמצא במצב המתאים למפץ גדול של ברית עוצמתית, אירוע מכונן, ומגדל גבוה של עשר דיברות, אלא ככזה הראוי למהלך מדורג, מתון ומפורט, הנשען על יסודות רבים, באופן שגם משהו יפול, הדבר לא יביא לקטסטרופה קולוסאלית.
עדכוני מכס ורגולציה
