גיל נדל משרד עורכי דין

 

שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)

עוד בנושא
בהר – עבודה לשם חיים (תשפ"ב)
אמור -תיקון עולם (תשפ"ב)
קדושים - להיות קדושים כאן ועכשיו (תשפ"ב)
קדושים – הגירסה ההפוכה של מעמד הר סיני (תשע"ט)
עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח)
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז)
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בפרשתנו אנו קוראים בפירוט רב על איסור אכילת השרצים – שרץ העוף, שרץ הארץ ושרץ המים. כך, למשל, נאמר בפרשתנו: "כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע, עד כל מרבה רגלים, לכל השרץ השורץ על הארץ, לא תאכלום כי שקץ הם". 

שאלת המספר המדוייק של הלאווים האוסרים את אכילת השרצים, כמו גם תוכן הלאווים, שנויה במחלוקת ונדונה בהרחבה על ידי מוני המצוות, אך מוסכם על הכל כי איסורי האכילה של שרצים קיימים.

לצד איסורי האכילה מציינת התורה איסורים נוספים, ואף בענייניהם הדעות חלוקות. הפסוק המרכזי לענייננו הוא זה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם ונטמאתם בם" (יא, מג). לאיזה איסור התכוונה התורה בחלקו הראשון של הפסוק, ולאיזה איסור התכוונה בחלקו השני?

בנוגע לאיסור 'אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ' סבור הרמב"ם כי גם איסור זה הינו איסור אכילה של אכילת כלל השרצים (ל"ת קע"ט), אלא שאיסור זה כולל, לדעת הרמב"ם, גם עניינים נוספים: "משהה נקביו - עובר משום אל תשקצו את נפשותיכם, וכן מאן דשתי מיא בקרנא דאמנא, והוא כלי של מקיז דם - עובר משום אל תשקצו את נפשותיכם, והוא הדין באכילת הלכלוכים ודברים המאוסים ושתיית דברים המגעילים, שנפש רוב בני אדם קהה מהם - כל זה מוזהרים עליו, אבל אין חייבים עליו מלקות, לפי שפשטיה דקרא אינו אלא בשרץ בלבד, אבל מכין אותו על אלו מכת מרדות". כלומר, לפי דברי הרמב"ם בספר המצוות, גם שתיית דברים המגעילים הינו איסור תורה, אלא שאין לוקים על איסור זה, שכן פשט הפסוק אינו עוסק בענין זה אלא באיסור אכילת שרצים (בדומה לאיסורים השונים הקשורים לענין 'לא תתגודדו' שלא על כולם לוקים).

רס"ג, לפי הסבר ר"י פערלא (ספר המצוות ל"ת ע"ו – ע"ח), מסכים חלקית עם דברי הרמב"ם. גם הוא סבור כי  איסור אכילת דברים המאוסים הוא איסור תורה, אלא שבשונה מדברי הרמב"ם, סבור רס"ג כי בדיוק לכך כיוון הפסוק, ולא לאיסור אכילת שרצים, הנמנה בלאווים אחרים.

ולאיזה איסור התכוונה התורה בחלקו השני של הפסוק הנ"ל (ולא תיטמאו בהם ונטמאתם בם"?

לשיטת הרמב"ם אין כאן כל איסור, אלא תוצאה של אכילת השרצים (כלומר – אל תאכלו כדי שלא תיטמאו).  דברים אלו עולים בקנה אחד עם שיטת הרמב"ם בענייני הטומאה, שכבר עמדנו עליה בעבר, ולפיה אין איסור על האדם להיטמא, אלא שאם האדם נטמא חלים עליו גדרים מסויימים כמו איסור כניסה למקדש.

בדיוק על נקודה זו חלוק רס"ג. לשיטת הרס"ג (לפי הסבר ר"י פערלא שם) הפסוק שלפנינו מורה על  איסור של ממש והוא איסור אכילת שרצים שנטמאו, גם אם מדובר בשרץ כשר המותר  באכילה.