גיל נדל משרד עורכי דין

 

שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

פרשתנו מספקת לנו דוגמאות נהדרות להיקף השתרעותו הרחב של המושג מצות עשה. בדברינו על פרשת שמיני בשנה שעברה, עמדנו על דבריו של רב אדא במדרש תנחומא לפרשת כי תצא, לפיהם "מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום ויום צועקים על האדם, עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים". והסביר רש"י במקום אחר (מכות כג, ב) "שכל אבר ואבר אומר לו עשה מצוה".  הסברנו שם שהמעיין במנין המצות יראה שהאידיאל הנשגב של קיום כל רמ"ח מצות עשה באופן אקטיבי אינו בר מימוש, שכן קיימות מצות עשה בעלות רמה אקטיבית נמוכה ביותר, כמו דין טומאת נבילה (עשה צ"ו), ודין טומאת שרץ (עשה צ"ז), הנזכרות בפרשתנו, שהינן מצוות הקובעות מעמד הלכתי, של טהור וטמא, שיש לו השלכות בענין מקדש, אכילת קודשים וכו', אך המצוות עצמן אינן מטילות כל חובה שהיא, שכן אין חובה להיות טהור, ובוודאי שאין חובה להיטמא טומאת שרץ.

 

בנוסף לענייננו הטומאה הנ"ל, כוללת פרשתנו דוגמאות למצוות אחרות שגם בהן מימד האקטיביות שבמצות העשה מקבל גוון שונה לגמרי מהצפוי. כוונתנו למצוות הקשורות לסימני בעלי החיים המותרים במאכל: הציווי שנצטווינו בסימני בהמה וחיה (עשה קמ"ט), הציווי שנצטווינו בסימני העוף (עשה ק"נ), הציווי שנצטווינו בסימני חגבים (עשה קנ"א), והציווי שנצטווינו בסימני דגים (עשה קנ"ב). לגבי מצוות אלו הסביר הרמב"ם: "והענין באמרנו שהיא מצות עשה מה שהזכרתי לך שאנו נצטווינו לדון בסימנים אלו ונאמר זה מותר לאכלו וזה אינו מותר".

 

על מנת להסביר מהו בדיוק הציווי שבו עסקינן, נספר כי הרמב"ם מכנה מצוות אלו בשם "לאו הבא מכלל עשה" שדינו כעשה. היכן בדיוק נכנס כאן הלאו? לגבי הדגים, למשל, נאמר "את זה תאכלו מכל אשר במים", ומכאן למדו שדווקא את אלו מותר לאכול, ולא את הדגים האחרים. מצד שני, ברור שהפסוק אינו מציין חובה אקטיבית לאכול דגים, לכן מה שניתן ללמוד מאותו ציווי ("את זה תאכלו") הוא שעלינו להימצא במצב שבו לא נאכל דג טמא. זהו לאו הבא מכלל עשה, שדינו כעשה (לשיטת הרמב"ם, ויש חולקים על כך, שכן הענין שנוי המחלוקת במסכת זבחים).

 

נמצא, שאין על האדם חובה אקטיבית לאכול בעלי חיים טהורים, שהרי הוא יכול להיות צמחוני כל ימי חייו. מצד שני, עליו לדאוג לכך שלא יאכל דברים טמאים. וכיצד יגיע לכך? על ידי בדיקה הסימנים ולימודם. וזהו תוכנה של המצווה – לבדוק בסימני בעלי החיים.דברים ברורים כתב הרמב"ם בתחילת הלכות מאכלות אסורות: "מצות עשה לידע הסימנין שמבדילין בהן בין בהמה וחיה ועוף וחגב שמותר לאכלן, ובין שאין מותר תאכלן".

 

המענין הוא שהתוכן עצמאי של המצוות הללו הוא החיוב לפעול בשקידה ולא להתרשל, שהרי אין עלינו חובה לאכול כלל בשר, אלא שלא להגיע למצב של אכילת בשר אסור. במלים אחרות, מדובר במצוות הקובעות בפנינו חובת זהירות – באילו אמצעים עלינו לנקוט על מנת שלא נאכל מאכלות אסורים.

 

בהמשך לכך, כתב בעל "קנאת סופרים" על הכלל השישי שבספר המצוות, כי מי שאכל בשר בהמה ללא בדיקת סימניה, והתברר שהיא טהורה – עדין ביטל את מצות העשה שלפנינו, מפני התרשלות שנהג בעצמו.