גיל נדל משרד עורכי דין

 

תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

טהרת המצורע, שעליה אנו קוראים בפרשתנו, הינה תהליך מורכב ובלתי שגרתי.

תחילתו של התהליך – בכך שהכהן מוצא ש "נרפא נגע הצרעת מן הצרוע". או אז מביא המיטהר שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת ואזוב – ציפור אחת שוחט הכהן וצפור שניה משולחת לחופשי, המיטהר מגלח את שערו, טובל וחוזר למחנה. לאחר שבעה ימים מגלח המצורע בשנית את כל שערו וטובל. למחרת (כעבור שמונה ימים מיום שהצרעת נרפאה) מביא המצורע את קרבנו ובכך נשלמת טהרתו.

כל אחד מהשלבים הנ"ל (ציפורים ותגלחת ראשונה, תגלחת שניה, וקרבן) נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה נפרדת(עשה ק"י, קי"א, ע"ז, בהתאמה), על אף שבסופו של דבר מדובר בתהליך טהרה אחד. על כך כמובן יש לתמוה, שכן אם בסופו של דבר מדובר בתהליך אחד של טהרה מדוע יש לפרקו  לשלוש מצוות נפרדות?

התשובה בעיקרה ניתנה כבר על ידי הרמב"ם עצמו (עשה קי"א), והיא מצויה בכך שכל אחד מהשלבים מציין מאפיין אחר בחזרתו של המצורע לחיים הנורמליים לאחר ישיבתו בדד מחוץ למחנה, וכל אחד מהשלבים מהווה התקדמות ביחס למצב שקדם לו.  

השלב הראשון – שלב הציפורים והתגלחת הראשונה - מציין את חזרתו של המצורע אל המחנה ("ואחר יבוא אל המחנה") לאחר תקופת הבדידות, אך טבעי הוא ששלב זה מתאפיין בשילוח הציפור החיה על פני השדה. (וכל זה, בניגוד מוחלט לצמד המקביל – שעירי יום הכיפורים -  שהשעיר שאינו נשחט משולח לעזאזל). ואולם גם אם המצורע חזר לביתו, הוא עדין אינו חובר לסביבתו, שכן  המצורע עדין טמא, והוא מטמא כשרץ.

השלב השני – התגלחת השניה – מביא לכך שהמצורע חדל מלטמא את סביבתו והוא חובר אליה בצורה שלימה ("וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים טהר").

ואולם במישור החיים הרוחניים המצורע עדין חסר, שכן הוא מוגדר כ"מחוסר כפרה" והוא אינו יכול לאכול קדשים ולהיכנס לעזרה שבמקדש. על מנת שיוכל לחזור למצב השלם והבריא, של אכילת קדשים וכניסה למקדש,  על המצורע להקריב את הקרבן, וזהו השלב השלישי.

נמצא, שכל אחד מהשלבים מציין רכיב התקדמות נפרד וחדש, ולפיכך ראוי כל אחד מהשלבים להימנות כמצוה עצמאית.