גיל נדל משרד עורכי דין

 

אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בפרשתנו אנו קוראים על איסור אכילת החדש: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן א-להיכם, חוקת עולםלדורותיכם בכל מושבותיכם".

ומהו איסור החדש? מדובר באיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן (בזמן שבית המקדש היה קיים), או קודם לי"ז בניסן (בעת שבית המקדש אינו קיים).

האיסור על אכילת התבואה החדשה, חל על כל תבואה מחמשת מיני דגן שנזרעה החל מי"ג בניסן של השנה שעברה. הקרבת מנחת העומר (או התאריך י"ז בניסן, בעת שבית המקדש אינו קיים) מתירה את כל התבואה שנזרעה מי"ג ניסן של השנה שעברה ועד י"ג ניסן של השנה הזאת.

בטעם המצוה כתב בעל ספר החינוך: "לפי  שעיקר מחייתן של בריות היא בתבואות, ועל כן ראוי להקריב מהן קרבן לה' אשר נתנם טרם יהנו מהן בריותיו, וכעין מה שאמר וזכרונם לברכה בדומה לזה: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה– מעל" (מצוה שי"ז).

אלא שמוני המצוות נחלקו בשאלה בכמה איסורים מדובר. לדעת ר' סעדיה גאון והרמב"ן – מדובר בלאו אחד – איסור כולל לאכול מהתבואה החדשה. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם מדובר בשלושה איסורים שונים: איסור לאכול לחם מהתבואה החדשה, איסור לאכול קלי מהתבואה החדשה, ואיסור לאכול כרמל מהתבואה החדשה.

הרמב"ם מביא ראיה לשיטתו מכך שהגמרא הכריעה שמי שאוכל לחם קלי וכרמל מהתבואה החדשה סופג עונש מלקות שלוש פעמים, ללמדנו שמדובר בשלושה איסורים. נקודת המוצא לשיטתו של הרמב"ם היא שלא ניתן ללקות שלוש פעמים על איסור אחד. בדיוק על נקודה זו חולק הרמב"ן ומסביר שאין קשר מחייב בין המלקות לבין האיסורים, ויכול אדם ללקות שלוש פעמים על אותו איסור.

שיטתו של הרמב"ם בנויה על כך שאנו רואים את המלקות (והענישה בכללותה) כמכשיר המתייחס לאדם החוטא (לכפר על נפש החוטא) ולחברה (לייצר הרתעה עתידית), כאשר המוטו הוא: ביצעת עבירה – תיענש; לא ביצעת – לא תיענש. בהתאם לכך, מצב שבו אדם ייענש שלוש פעמים על ביצוע אותו איסור נראה מעוות ובלתי הוגן, ומכשיר הוא יאבד מתוקפו. לפיכך אם מציינת הגמרא שמדובר בשלושה עונשים נפרדים – הכרחי הוא שמדובר בשלושה איסורים נפרדים.

שונה המצב אם נראה במלקות כתיקון כמכשיר הבא לתקן את הקלקול המיטפיזי שיצר ביצוע העבירה. כאן אין אנחנו דנים דווקא בגופו או בנפשו של החוטא או בעיצובה של החברה, אלא בעולם בכללותו שנפגם בעקבות העבירה ושטעון תיקון. בתמונה שכזו, אין אנחנו מחפשים הוגנות כלפי החוטא, או עיצוב של החברה, אלא מבקשים להביא תיקון לעולם המיטפיזי, ואין חובה שתתקיים הלימה מספרית בין ביצוע האיסור (הקלקול) לבין תיקונו.

אלא שאם אכן מדובר בשלושה איסורים שונים, מהי מהות ההבחנה שבין לחם לבין קלי לבין כרמל, ומדוע היה מקום להדגיש הבחנה זאת בפיצול האיסור לשלושה? הוסבר על ידי דוד עמית (http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=864) שהכרמל הוא העיבוד של התבואה הראשונית ביותר – קלייה של גרעינים של תבואה רכה שרק עכשיו הבשילה, ואילו הקלי הוא העיבוד של התבואה שהגיעה לסוף דרכה – גרעינים קשים. החלוקה לשלושה איסורים, בשונה מאיסור כללי אחד, באה להדגיש שקיימת נקודת מרכז אחת (לחם) ונקודות קיצון (כרמל וקלי), ואיסור החדש מקיף את הכלל – גם את המרכז וגם את נקודות הקיצון. החובה לתת את הראשית לה', לא נוגעת רק למרכז (למזון המרכזי, השגרתי, המקובל), אלא גם לקצוות. בפריסת האיסור לשלשה איסורים שונים אנו מדגישים את הטוטאליות של מתן ראשית התבואה לה'.