גיל נדל משרד עורכי דין

 

בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בפרשתנו אנו קוראים על מצות קידוש שנת היובל: "וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו". אלא שמיד נשאלת השאלה  - מהו בדיוק אותו "קידוש", או, בלשון אחרת, כיצד מקדשים את שנת היובל?

רש"י על אתר מסביר שמדובר בהכרזה על ידי בית דין: "בכניסתה מקדשין אותה בבית דין ואומרים מקודשת השנה". אבן עזרא לעומת זאת מסביר שהקידוש בא לידי ביטוי בכך שעבודות הארץ אסורות בשנת היובל. הפער בין שתי הדעות הוא עצום: תוכן החובה הוא שונה, והגוף המחויב במצוה גם הוא שונה.

מחלוקת זאת מוצאת את ביטויה גם בדברי הרמב"ם. מדברי הרמב"ם בפרק י' של הלכות שמיטה ויובל, נראה שמדובר בקידוש על ידי בית הדין  - "מצות עשה לספור שנים שבע שבע, ולקדש שנת החמישים... ושתי מצות אלו מסורין לבית דין הגדול בלבד", מה עוד שענין השביתה מעבודת הארץ, נזכר בהמשך ההלכות כמצות לא תעשה ולא כמצות עשה ("דין היובל בשביתת הארץ ודין השמיטה – אחד הוא לכל דבר, שכל מה שאסור בשביעית מעבודת הארץ – אסור בשנת יובל). מנגד, מדבריו בספר המצוות (עשה ק"מ), כמו גם מתחילת משנה תורה, נראה שמדובר בחובה לשבות מעבודת הארץ: "הציווי שנצטווינו לקדש את שנת החמישים, כלומר להשבית בה עבודת האדמה כמו בשמיטה". אמנם, יתכנו סתירות בין ספר המצוות לרמב"ם לבין ספרו משנה תורה, אולם כאן מדובר גם בענין קרדינלי הנוגע לתוכנה הבסיסי של המצוה, מה עוד שקיימת גם סתירה פנימית  בתוך משנה תורה, והדברים קשים.

את ענין קידושו של זמן אנו מוצאים גם במקומות אחרים –קידוש השבת וקידוש החודש. בכל הנוגע לקידוש החודש, עמדת הרמב"ם (בשונה מהרמב"ן) היא שהדבר תלוי בקביעת בית הדין, שהם מקדשים את החודשים, והם בעצם הגורם המכונן בענין זה. בשונה מכך, בכל הנוגע לקידוש השבת – חלותה של קדושת השבת נובעת מאליה, וכשהאדם מקדש את השבת הוא אינו מכונן את הקדושה אלא רק מזכיר אותה ומכריז עליה (וכפי שכתב הרמב"ם מצות עשה קנה – 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו וקדשהו בברכה). קידוש החודש וקידוש השבת אינם משיקים כלל, שכן קידוש החודש נעשה על ידי בית הדין, ואילו לאדם האינדיבידואלי אין נגיעה לכך, ולא חלה עליו חובה מיידית בענין זה, ואילו בקידוש השבת בית הדין כלל אינו מעורב.

ומה בנוגע ליובל? אם נרצה ליישב את דברי הרמב"ם באופן הרמוני נוכל לומר שהיובל מהווה קפיצת מדרגה המשלבת בין שתי שיטות הקדושה: ראשית מדובר בפעולה מכוננת של בית הדין (ראה גם בחידושי הגר"ח הלוי, שמיטה ויובל, י, ה). שנית - קידוש היובל נעשה גם בפעולת האדם הפרטי – שביתה ממלאכה, שחרור עבדים ועוד, של אלו מהווים חלק ממצות קידוש היובל (וזאת בשונה מקידוש השבת, שהשביתה ממלאכה נמנית כמצוה נפרדת ממצות הקידוש). לפיכך אנו מוצאים בקידוש היובל שתי פעולות מכוננות – האחת מצידו של בית הדין, והשניה מצידו של האדם הפרטי. בשל העובדה ששתי מסגרות אלו מכוננות את קדושת היובל – מהוות שתיהן רכיב של אותה מצוה, ונמנות כאחד.