גיל נדל משרד עורכי דין

 

צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

  

בפרשתנו אנו קוראים את פרשיית המילואים (החניכה / הטירונות) של הכהנים שהתבצעה במשך שבעה ימים – הלבשתם בבגדיהם, הקרבת הקרבנות המיוחדים, מתן הדם על תנוך אזנם הימנית ובוהן ידם ורגלם הימנית, ועוד. הציווי עצמו ניתן בפרשת תצוה, והביצוע נעשה בפרשתנו. מעבר לפירוט הביצוע, פרשתנו מוסיפה שהדבר נעשה במעמד כל העדה: "ויעש משה כאשר צוה ה' אותו, ותקהל העדה אל פתח אוהל מועד. ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' לעשות". והסביר על כך רש"י – שמשה אמר לבני ישראל 'דברים שתראו שאני עושה לפניכם ציווני הקב"ה לעשות, ואל תאמרו לכבוד אחי אני עושה'. חניכת הכהנים נעשתה, אם כן, באופן שהכהנים יכנסו לתפקידם החדש באופן חלק וללא תקלות, טענות או פקפוקים, ואכן הביצוע, עד היום השמיני, נעשה באופן מושלם: "ויעש אהרון ובניו אל כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה" (סוף פרשת צו).

 

אחד הדברים המרתקים בסיפורי התורה הוא התופעה החוזרת ונשנית של השתבשות התוכניות של המתכננים השונים, לרבות אלו של הקב"ה עצמו (!) (בשל הבחירה החופשית שניתנה לאדם). משמעותית לא פחות היא  הכנות העמוקה שבה הדברים מסופרים, ללא טיוח או הסתרה. נציין בענין זה את שיבוש התוכניות הבאות: השחתת האנושות את דרכה והבאת המבול, הברכות שתוכננו לעשו וניתנו ליעקב, חטא העגל – מיד אחר מתן תורה, חטא המרגלים ודחיית הכניסה לארץ ישראל, ועוד.

 

אם יש משהו שאפשר לומר עליו תוכנן באופן מוקפד, ובוצע בהתאם לכך, והיה אמור 'לדפוק כמו שעון' אלו הם מילואי הכהנים. הציווי ניתן במפורט, והדברים חזרו והתבצעו שבע פעמים, והכל - לעיני העם. לאחר טקס שכזה מוסד הכהונה היה אמור להיות מבוסס ומושרש, וללא כל טענות ופקפוק.

 

אלא ששום דבר מזה לא קרה, והאירוע החגיגי השתבש וכשל, ותכליתו לא מומשה: ראשית, הטקס השתבש בצורה נוראית, עם הקרבת האש הזרה של נדב ואביהוא ביום השמיני, ומותם הטרגי (כפי שנקרא בשבת הבאה). שנית, על אף שטקסי המילואים נעשו לפני העם כדי למנוע לזות שפתים, הרי שקמו פקפוקים קשים על מוסד הכהונה מצידם של בני לוי ואחרים ("כי כל העדה כולם קדושים ולמה תתנשאו על קהל ה'" – קרח ועדתו), עד שהיה צורך שתפצה האדמה את פיה כדי לגדוע את המחלוקת, ולמעשה גם בכך לא היה כדי להכריע בקרע העצום, עד שהגיעה פרשיית הנחת המטות באוהל מועד, וביססה את מעמדו של בית אהרון ("והנה פרח מטה אהרון לבית לוי, ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים"). שלישית, ועל פי המדרש, בטחונו העצמי של אהרון בתפקידו ובכהונה לא רק שלא בוסס והתחזק, אלא שנפגע באופן משמעותי, וכאשר נשיאי השבטים הקריבו את קרבנותיהם בחנוכת המשכן, חלשה דעתו של אהרון שלא היה עמהם בקרבן בחנוכת המשכן לא הוא ולא שבטו, עד שאמר לו הקב"ה שחלקו גדול משל הנשיאים, שכן הוא (אהרון) מדליק ומטיב את הנרות במנורה מדי יום (ראו ברש"י לתחילת פרשת בהעלותך). כאמור, שום דבר מהתכנון המקורי לא התקיים: הטקס, כמו גם מעמד הכהונה, השתבשו והתעוותו באופן קטסטרופאלי.

 

מה עולה מזה? ההכרה בכוח הבחירה החופשית שנתן ה' לאדם. במסגרת בריאת האדם נתן ה' לאדם את הבחירה החופשית לעצב את מהלכיו ועתידו כרצונו, והעניק בידיו כוח עצום, לשנות אף את תוכניותיו ומהלכיו של הקב"ה. גם כאשר הקב"ה קבע מתווה מסוים, הוא איפשר לאדם, מכוח הבחירה החופשית, לשנות מתווה זה ולהגיע למחוזות אחרים מהמתוכנן. כאשר האדם עושה זאת, הוא "מאלץ" את הקב"ה לתקן את המתווה ולקבוע מתווה חדש או לנקוט במהלכים לשימור המתווה המקורי. כך היה בחטא העגל (אליבא דכולי עלמא חטא העגל שינה את המתווה המקורי, והפרשנים חלוקים בשאלה מה בדיוק שונה. לדעת הספורנו, למשל, בעקבות חטא העגל ניתן הציווי בענין הקמת המשכן !; אנו כתבנו כי חטא העגל הוביל להתרחקות ה' מהעם והאדם). שינוי מתווה גם אירע בעקבות חטא המרגלים  - סיבוב העם במדבר ארבעים שנה כמעט, באופן המנוגד לגמרי לתוכנית המקורית להגיע לארץ ישראל תוך מספר שבועות.

 

בענין שלנו - מילואי הכהנים -  המתווה המקורי כמעט כשל, ותכליתו היתה קרובה שלא התממשה. בסופו של דבר, המתווה המקורי התקיים, אך במחיר כבד ביותר - מותם של שני בני אהרון, ותוך התערבות דרמטית של ה' בנעשה: עונשם של קורח ועדתו ואשרור הבחירה במטה אהרון באמצעות נס (פרשיית הנחת המטות שנזכרה לעיל).