גיל נדל משרד עורכי דין

 

בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

הייתי מעיז ואומר שבני ישראל הוכו בתדהמה, או לפחות הופתעו כהוגן, כאשר שמעו את לראשונה את דברי פרשתנו  - "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו...ופניתי אליכם והפריתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם...ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה...לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי... אף אני זאת אעשה לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת... ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת בחמרת קרי וייסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם".

 

אין זאת בשל עוצמתה של התוכחה, אלא בגלל ה"מוזיקה" הכללית של הדברים -  אם תשמרו את המצוות תקבלו שכר, ואם לא תשמרו את המצוות תקבלו עונש. הדברים כל כך שונים מן ה - "אם" הראשון ששמעו בני ישראל במעמד הר סיני -  "ועתה אם שמוע תשמעו את בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" - שאינו עוסק בשכר ועונש אלא בדבר האמיתי – ממלכת כהנים וגוי קדוש.

 

אכן, הרקע להפתעה הוכן באופן יסודי: ספר ויקרא – הנחתם בפרשתנו – כלל מספר התוועדויות של משה עם ה': הראשונה  - באוהל מועד, בענין הקרבנות, בעקבותיה -  הציוויים בענין המאכלות האסורות, הצרעת והטומאות השונות, לאחר מכן סדרת הציווים שנאמרו אחרי מות שני בני אהרון, בהמשך – הציוויים בענין שמיטה ויובל ולבסוף הברכות ותוכחות פרשתנו. באופן מדורג ומובנה קיבל משה, ומסר, מערכת מסועפת חוקים ומצוות ברמת פירוט שלא היה דומה לה בעבר.

 

ספר ויקרא כולו מספר את סיפורה של הברית החדשה שנכרתה בין ה' לבין ישראל, במקום זו שהתבטלה עם חטא העגל ושבירת הלוחות. כינונה של ברית זו החל בעלייתו של משה עם הלוחות השניים, עת אומר לו ה': "הנה אנוכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות...ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל", ואולם מסירת דברי הברית לעם ישראל וכריתת הברית עם העם נעשית בפרשתנו כאשר משה מספר לעם את תוכן הברית: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו...ופניתי אליכם והפריתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם". בין לבין מקבל משה סידרה ארוכה של חוקים המהווים את התשתית של הברית.

 

הפרתה של הברית הראשונה היתה אמורה, ובדין, להביא לחיסולו של עם ישראל, כפי שאמר ה' למשה לאחר חטא העגל "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול", שכן אי שמיעה בקול ה', לפי תפיסת הברית הראשונה, מפילה את המבנה כולו – לא סגולה מכל העמים, ולא ממלכת כהנים וגוי קדוש. תחנוניו הפנומנאליים של משה הצילו את העם אך לא הצילו את הברית, ועל חורבות הברית הראשונה הוקמה ברית חדשה, הבנויה על תפיסה אחרת לגמרי: ריבוי מצוות, ריבוי פרטים, ואלמנט יסודי של שכר ועונש. באופן זה, גם אם הברית תופר – הדבר יוביל לעונש חמור, את הברית תישאר על מכונה ולא תבוטל. ברית זו, של שכר ועונש, הציבה בפני עם ישראל מודל חדש של קשר עם ה', שהיה מפתיע ובלתי מצופה, ומודל זה הכריז סופית על גוויעתה של הברית הישנה.

 

דברים אלו יוכלו לסייע לנו להבין מדוע פרשתנו כוללת, בסופה, חתימה כפולה. כוונתנו לכך שלאחר התוכחות מובא פסוק חתימה ברור  – "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן הק בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" – שהיינו מצפים שיחתום את הספר ואת כלל הענין, אלא שלאחר פסוק זה מגיעה פרשיית הנדרים ("איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'") וההקדשות ("ואיש כי יקדיש את ביתו קודש לה'"), שגם היא חותמת בפסוק דומה "אלה המצוות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני". ואנו תמהים – מדוע לא ניתנה פרשת הנדרים וההקדשות קודם לכן, יחד עם, נאמר, הציוויים בענין שמיטה ויובל, והיא נדחתה לאחר הברכות והתוכחות? את הפתרון נתן רבי עובדיה ספורנו על פרשתנו, שהסביר שפרשת הנדרים וההקדשות אינה מהווה חלק מהברית בין ה' לבני ישראל, ולפיכך היא ניתנה בנפרד. הספורנו אינה מביא את הסיבה לכך שפרשת הנדרים וההקדשות אינה מהווה חלק מהברית בין ה' לבני ישראל, אך הענין יובן היטב על סמך הדברים שהבאנו לעיל: הנדרים וההקדשות אינם יכולים להוות חלק מהברית החדשה בין ה' לבין ישראל שכן הם מהווים אנטי-תזה לה: הנדרים וההקדשות, בשונה מהציוויים והאיסורים המהווים כעת את תשתיתה של הברית החדשה, הינם מעשים וולונטריים שאינם באים מכוחו של ציווי, וככאלו אין הם משרתים את תכליתה של הברית החדשה שהציבה פרטי פרטים של מצוות ודינים כחומת מגן לפיכך אין לנדרים ולהקדשות מקום בברית.