גיל נדל משרד עורכי דין

 

אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

בולטים בחריגותם הציוויים הנזכרים בפרשתנו בענין עריכת נרות שמן הזית על המנורה ובענין עריכת לחם הפנים של השולחן. לא זו בלבד שעל פניו נראה שציוויים אלו מובאים ללא כל הקשר וזיקה לסביבתם (פרשיית המועדות מצד אחד, ופרשת המקלל ושמיטה ויובל מצד שני), אלא שגם ידוע שעניינים אלו נזכרו כבר בעבר בעת הציווי על הקמת המשכן, בפרשות תרומה ותצוה. לפיכך ראוי להקשות ולשאול מדוע הביאה התורה עניינים אלו בשנית, ומדוע דווקא כאן?

 

המפתח לפתרון שאלה זו נמצא בחשיפת הפרטים שהתחדשו בפרשתנו בנוגע לאותם עניינים, וקיימים מספר פרטים כאלו. בכל הנוגע למנורה, חידשה פרשתנו שאהרן הכהן יערוך (=יסדר) את הנרות על המנורה דווקא, ולא בכלי אחר, שכן מהאמור בספר שמות ניתן להבין שאין מניעה לערוך את הנרות בכלי אחר, ובלבד שבסופו של התהליך הנרות יודלקו במנורה. באשר ללחם הפנים והשולחן סיפקה פרשתנו פרטים רבים אודות כמות הלחם (שתים עשרה חלות), מועד עריכתו (ביום השבת), וגם אודות מקום עריכתו – על השולחן עצמו, שכן מהאמור בספר שמות, ובדומה למנורה, ניתן להבין שאת ארגון הלחם ניתן לעשות במקום אחר, ובלבד שבסופו של דבר יושם הלחם על גבי השולחן.

 

מדובר בחידוש של ממש ולא בהבהרה של מצב קיים, שכן כבר קראנו בעת השקת המשכן על פעולות עריכת הלחם והדלקת הנרות (שבאותו שלב בוצעו על ידי משה), אלא שבתיאור מפעולות לא ניתן פירוט מדויק של הדברים שנעשו, וניתן להניח שלא ניתנו דגש או חשיבות לפרטים הללו, והתורה היתה אדישה ביחס לביצועם.

 

הגענו לנקודה קריטית: בשונה, למשל, מענייני הקרבת הקרבנות על גבי המזבח, שביחס אליהם סיפקה התורה ספר הפעלה ברור ומפורט (פרשות ויקרא-צו), הרי שבקשר לנרות וללחם העניקה התורה חופש פעולה מסוים לגורם המבצע, יהיה זה משה או הכהן, בשאלות אופן הפעולה. דווקא במשכן, בסביבה בעלת כללים נוקשים ומסודרים, הותירה התורה אזור בלתי מוסדר, הנתון להכרעתו ושיקול דעתו של בעל התפקיד.

 

כל זאת – עד לפרשתנו. בפרשתנו ביטלה התורה את המרחב הזה והכפיפה גם אותו לספר ההפעלה המפורט. ועל כך כמובן יש לתמוה. מדוע ביקשה התורה לצמצם את חופש הפעולה בענין זה? מדוע  שאלת המיקום כל כך חשובה? מדוע דווקא כאן?

 

כפי שעולה בבירור מפשט הדברים, כל אירועי פרשתנו אירעו לאחר היום השמיני של הקמת המשכן, ולאחר הטרגדיה של מותם של בני אהרון – נדב ואביהוא. על המניע למעשיהם של נדב ואביהוא עמדנו בעבר, ומכל מקום ברור, ברמת המעשה שבוצע, שנדב ואביהוא פרצו לגמרי את מגבלת המקום. את האש הם הבעירו שלא על גבי המזבח, ואת הקטורת הם נתנו שלא על גבי מזבח הקטורת, ללא כל היתר, באופן שכל מעשם היה "אש זרה". מעשה זה, שאירע ביום החגיגי להקמת המשכן, על ידי בחירי בניו של אהרון הכהן – אלו שעלו להר יחד עם שבעים הזקנים – הוביל לנקיטת צעדים רגרסיביים ולביצוע רפורמה מרחיקת לכת, שגם עליה עמדנו בעבר, ושעיקרה היה הידוק משטר הפיקוח על הקרבת הקרבנות. השלכותיו של משטר הפיקוח הזה היו רבות ומגוונות – איסור אכילת בשר ללא הקרבתו במשכן, הוספת נדבכים מסויימים לחגים, וגם – ובזה אנו שבים לענייננו - ביטול מרחב הפעולה האישי שניתן לאנשי הביצוע במשכן.