גיל נדל משרד עורכי דין

 

זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
עוד בנושא

 

פרשת זכור, שאותה אנו קוראים השבת, כוללת מספר עניינים, אלא שנחלקו הראשונים בשאלה "בכמה מצות מדובר".

 

לדעת הרמב"ם (בכותרת להלכות מלכים) ומוני מצוות נוספים, מדובר בלא פחות משלוש מצוות: האחת: לאבד את זרעו של עמלק; השניה: לזכור תמיד את מעשיו הרעים, כדי לעורר איבתו; השלישית: לא לשכוח את מעשיו הרעים של עמלק. דבריו של הרמב"ם מיוסדים על הספרי, והם קוראים את פסוקי פרשת זכור באופן הבא: "זכור את אשר עשה לך עמלק" - מצות זכירה; "תמחה את זכר עמלק" – מצות מחיית עמלק; "לא תשכח" – איסור שכחת מעשי עמלק. אמנם קיימת כאן כפילות - מצות עשה (זכירת מעשי עמלק) ומצות לא תעשה (איסור השכחה), אלא שכפילות זאת אינה מהווה קושי בשיטת הרמב"ם במנין המצוות. להיפך. הרמב"ם קבע בכלל השישי כי "המצוה שיש בה עשה ולא תעשה – ראוי למנות עשה שבה עם מצות עשה, ולאו שבה – עם מצות לא תעשה".

 

אלא שיש ממוני המצוות שאינם מסכימים עם עקרון זה, ועל כן סירבו לקבל את הכפילות בענין עמלק, ואף צמצמו אותה. יש שצמצמו אותה באופן קיצוני (בעל הלכות גדולות ור' שמעון אבן גבירול) ומנו רק מצוה אחת - למחות את זכר עמלק, ולשיטתם מדובר בענין אחד שאין להפרידו: איבוד פיזי כמו גם איבוד הזכרון. ויש ממוני המצוות שצמצמו את הכפילות באופן מתון (ר' סעדיה גאון, לפי הבנת הגרי"פ פערלא), ומנו שתי מצות (ולא שלוש),  בהתאם לתפיסתם את ענייני עמלק כשנים נפרדים: זכרון מעשי עמלק מצד אחד ("זכור את אשר עשה לך עמלק"), ומחיית עמלק מצד שני ("תמחה את זכר עמלק מתחת השמים – לא תשכח"). יוער, שלשיטה זאת איסור השכחה מתייחס לכך שלא נשכח למחות את זכר עמלק, ולא שלא נשכח את מה שעשה עמלק, וכך הוא גם פשט הכתובים!

 

ניתן להציע אפשרות שתכיר בשלושה עניינים שונים ונפרדים הקשורים לעמלק, באופן שלא רק שיצדיק מניית שלש מצות שונות, אלא שכלל לא תהיה חפיפה בין המצוות. וכך יהיה מהלך הדברים: מצוה אחת – זכירת מעשי עמלק הרעים; מצוה שניה – מחית עמלק; ומצוה שלישית (וכאן בא הענין החדש) – איסור שכחת הנס וההצלה שעשה ה' לעם ישראל והצילו מיד עמלק (מעבר לזכירת מעשי עמלק הרעים) (ראה סמ"ק, סימן כ"ג).

 

שבת שלום, גיל נדל