גיל נדל משרד עורכי דין

 

פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בתוך המצוות הנוגעות לחג הפסח נמצאים הקרבת קרבן פסח, איסור אכילת חמץ, וחובת אכילת מצה. תכליתם של אלו הינה זכירת יציאת מצרים, כפי שכותבת התורה במפורש: "שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך...וזבחת פסח לה' אלהיך...לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני... למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, א-ד)

 

אם זכרון יציאת מצרים מושג באמצעות המצוות הנ"ל, יש מקום לשאלה היכן משתלבת אמירת ההגדה של פסח בליל הסדר, שבמסגרתה מספרים על הנסים והנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים. האם זוהי מצוה נוספת? ומהו העוגן / המוקד דאורייתא של ליל הסדר בימינו (בהעדר קרבן פסח)?

 

מדברי מוני המצוות ניתן ללמוד על שלוש גישות, השונות מהקצה אל הקצה. חלק גדול ממוני המצוות (בעל הלכות גדולות, ר' סעדיה גאון, ר' שלמה אבן גבירול) לא מנו את ספור יציאת מצרים כמצות עשה נפרדת, וניתנו לכך שני הסברים. לפי הסבר אחד (דברי ר"י פערלא בשיטת רס"ג), וכפי שעולה מכמה מקומות בתורה, ספור יציאת מצרים נאמר כמענה לשאלת הבן ("והיה כי ישאלך בנך לאמור מה זאת"), וכהסבר לבן ("והגדת לבנך"), על כן גם עושים שינויים בליל הסדר כדי שיראו הבנים וישאלו. מכאן שעיקרו של סיפור ההגדה נועד לשם לימוד הבנים, הכלול (בווריאציות שונות) במסגרת מצות תלמוד תורה. אם כך, ליל הסדר של ימינו (בהעדר קרבן פסח) מובנה על שני חיובים מן התורה – אכילת מצה וחינוך הבנים.

 

בקצה המנוגד קיים הסברו של ר"י פערלא בשיטת בה"ג, לפיו ספור יציאת מצרים לא נמנה כמצוה, משום שכולו טפל למצות אכילת מצה, וכפי שאומרת המכילתא "בעבור זה (עשה ה' לי בצאתי ממצרים) – לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור לפניך". ואכן קיימת הקבלה בין שני העניינים: זמן החיוב הוא בלילה ראשון של פסח. לפי הסבר זה, חיוב אכילת מצה הוא המוקד דאורייתא של ליל הסדר בימינו, והוא מושך אחריו את ענייני ליל הסדר.

 

בתווך נמצאת שיטת הרמב"ם, המונה את מצות זכירת יציאת מצרים כמצוה עצמאית ומיוחדת:"מצות עשה של תורה לספר בנסים ובנפלאות שמעשו לאבותינו בליל חמשה עשר בניסן... ואף על פי שאין לו בן... וכל המאריך בדברים שארעו ושהיו – הרי זה משובח" (הלכות חמץ ומצה, ז, א). שיטת הרמב"ם אינה נשענת על הציווי "והגדת לבנך" אלא על הציווי "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", והחיוב של הסיפור לבנים, המופיע בהמשך דבריו של הרמב"ם כלול בחיוב הכללי של סיפור יציאת מצרים של ליל פסח. ייחודה של מצוה זאת הינה בצד האינטלקטואלי שבה - בסיפור שבה, ובאריכות הדברים שבה, בשונה מהצד המעשי והפיזי של אכילת המצה. לפי שיטה זו, ליל הסדר של ימינו מובנה על שני חיובים מן התורה – אכילת מצה וסיפור נסי יציאת מצרים.