גיל נדל משרד עורכי דין

 

שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

מצות עשה מן התורה לספור את ספירת העומר (ראו, למשל, בספר המצוות לרמב"ם, עשה קס"א), אלא שנחלקו הראשונים בשאלה מהו תוקפה של מצוות ספירת העומר בימינו. לדעת הר"ן ורוב הראשונים, ספירת העומר בימינו הינה מדרבנן בלבד,  שכן ספירת העומר נועדה לשמש כמעין גשר שבין קרבן העומר המוקרב למחרת הפסח לבין קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות. בזמן הזה, שאין מוקרבים קרבנות, מקיימים את ספירת העומר אך כזכר למקדש ותוקפה הוא מדרבנן בלבד.

 

מיעוט מהראשונים, ובראשם הרמב"ם, סוברים כי גם בימינו ספירת העומר הינה מן התורה: "מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר... ומצוה למנות הימים עם השבועות... מצוה זו על כל איש מישראל בכל מקום ובכל זמן" (תמידין ומוספין, ז, כד). בשיטה זאת הוסבר כי ספירת העומר נועדה לקבוע את מועדו המדויק של חג השבועות, שכן התורה אינה נותנת לו מועד מדוייק בלוח השנה (אלא רק קושרת אותו לזמן הקציר). והואיל וחובת שביתה ממלאכה בחג השבועות ואיסור עשיית מלאכה בו נוהגים בכל הזמנים, ללא קשר בהבאת קרבנות, כך גם ספירת העומר נוהגת בכל הזמנים (ראו במאמרו של הרב א' סמט, בהר בחוקותי תשס"ב, בימ"ד אלקט' של ישיבת הר עציון, וראו הסבר אחר בערוה"ש או"ח תפ"ט, ג).

 

המענין הוא שהבדלי גישות אלו דווקא התאחדו בשיטת ראשונים יחידאית(שנדחתה מפורשות על ידי הרמב"ם בספר המצוות עשה קס"א), אשר מנתה שתי מצוות נפרדות הנוגעות לספירת העומר. המדובר בשיטתו של רבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה, נתיב חמישי חלק ד), הקובעת כי קיימת חובה של ספירת שבועות ("וספרתם לכם מיום הביאכם את עומר התנופה שבת שבתות תמימות תהיינה") וחובה עצמאית ונפרדת של ספירת ימים ("עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום"). בעוד שחובת ספירת השבועות תלויה בהקרבת העומר ("מיום הביאכם את עומר התנופה") ועל כן נוהגת רק בזמן הבית (ובזמננו – מדרבנן כזכר למקדש), הרי שחובת ספירת הימים אינה תלויה בקרבן ועל כן נוהגת לדורות מן התורה.