גיל נדל משרד עורכי דין

 

אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

"בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל, אני ה' מקדשכם" (כב, לב).

 

הרוב המכריע של מוני המצוות מנה את מצות קידוש ה' כמצות עשה. כך למשל כתב הרמב"ם  בתחילת פרק ה' של הלכות יסודי התורה: "כל בית ישראל מצווים על קידוש השם הגדול הזה", שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". בנוסף, מונה הרמב"ם מצות לא תעשה של איסור חילול ה': "האזהרה שהוזהרנו על חלול ה', והוא הפך קדוש השם שאנו מצווים בו... והוא אמרו יתעלה 'ולא תחללו את שם קדשי'". (ל"ת ס"ג).

 

הדיון המוכר על קידוש ה', נוגע לאותם סיטואציות שבהם בא הגוי וכופה על היהודי לעבור על המצוות. הרמב"ם פסק כי בנוגע לעבודה זרה, גילוי ערויות ושפיכות דמים – יהרג ואל יעבור. ואילו בנוגע לשאר המצוות – אם התכוון הגוי להנאת עצמו (כגון שאנסו לבנות לו בית בשבת) – יעבור ואל יהרג, ואם התכוון להעביר את היהודי על המצוות כי אז - אם מדובר בפרהסיה (בפני עשרה מישראל) יהרג ואל יעבור, ואם בצינעא – יעבור ואל יהרג (אלא גם כן מדובר בשעת השמד, שאז גם בצינעא יהרג ואל יעבור).

 

אלא שהרמב"ם מביא אספקטים נוסף של קידוש ה' וחילול ה'(ראו הלכות יסודי התורה ה'; וכן באגרת השמד). אדם אשר מבצע עבירה להכעיס ("לא לתענוג שימצא במעשה ההוא, אלא להיות קל בעיניו ונבזה") מחלל את ה'. כמו כן, גדול בתורה ומפורסם בחסידות שעושה מעשים שהבריות מרננות אחריו בגללם (הדוגמא שהרמב"ם מביא הוא גדול בתורה שקונה מוצר ואינו משלם מיד), או שמרבה בשחוק, או שאין דבורו בנחת עם הבריות ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא שהוא בעל קטטה וכעס, מחלל את ה'.

 

ומן הצד השני, אדם שפורש מעבירה או עושה מצוה לא מפני שום דבר שבעולם (כגון כבוד, פחד וכו'), אלא על מנת לקיים את ציווי ה' – מקדש את ה'. וכן החכם, שמדקדק על עצמו ודבורו בנחת עם הבריות, ומכבד את הבריות, ודעתו מעורבת עם הבריות, ונושא ונותן באמונה, ואינו מתרחק מהבריות – הרי זה מקדש את ה'.