גיל נדל משרד עורכי דין

 

צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בפרשתנו אנו קוראים את הציווי אודות אש התמיד: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". ציווי זה נמנה כמצות עשה על ידי רוב מוני המצוות, וכך, למשל, כתב הרמב"ם בספר המצוות (עשה  כ"ט): "שציוונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד". הדבר בואר יותר במשנה תורה (תמידין ומוספין, ב, א): "מצות עשה להיות אש יקודה תמיד על המזבח... אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט".

 

אלא שנשאלת השאלה מדוע הבערת האש נמנית כמצוה, והלא מדובר בהכשר מצוה בלבד, לצורך הקרבת הקרבנות, וכלל הוא – שאין למנות כמצות עצמאיות את ההקדמות לעשיית המצוה (הכלל העשירי בספר המצוות)? קושיה זאת הקשה בעל ספר החינוך (מצוה קל"ב), והשיב  - "כי מצוה זו בפני עצמה היא, כי מלבד אש הצריך לקרבן היו בוערים אש במזבח למצוה זאת". דהיינו, שמצות אש התמיד לא נועדה לשם כך שתהיה אש מזומנת לקרבנות, אלא לתכלית עצמאית.

 

ומהי אותה תכלית? כתב על כך ר' דוד הכוכבי בספר הבתים: "לגדולת המזבח ומעלתו כדרך בתי המלכים" – דהיינו כבוד המזבח, ודברים אלו עולים בקנה אחד עם מיקום המצוה בספר המצוות, בסמוך לציוויים על הקטרת הקטורת והדלקת הנרות, שאינם חלק ממעשה הקרבנות אלא ציוויים עצמאיים, המכוונים גם לכבודו של בית המקדש.

 

ואולם אין בכך די. בצד הטעם שהובא לעיל, הביא ר' דוד הכוכבי עוד מספר טעמים שאחד מהם מכוון לדברים שהבאנו מהרמב"ם לעיל, בעקבות דברי הגמרא במסכת יומא, לפיהם – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט.  אש התמיד במקדש סימלה את החיבור בין מעשי האדם לבין פעולת ה', שהינו חיוני כל כך למעשה הקרבנות: האש אמנם יורדת מן השמים, אולם האדם נדרש לעשות פעולות מצידו.