בדברינו לפרשת קדושים עמדנו על השאלה מדוע חזרה התורה שם על עשרת הדיברות, והשבנו כי אין מדובר כלל בחזרה אלא בעשר דיברות חדשות, שניתנו למשה לאחר שבירת הלוחות הראשונים, שכן האירוע הקודם של מעמד הר סיני נמחק ובוטל בעקבות חטאם של בני ישראל בחטא העגל, והיה צריך להתחיל הכל מחדש. עוד הסברנו שבמסגרת הבניה מחדש הוקמה ברית חדשה בין ה', שכללה תכנים שונים ומשודרגים מזו של הברית הישנה, ונוספו עליה דברים חדשים, וכשם שהברית הישנה כללה בתוכה עמוד תווך בדוגמת עשרת הדברות, הרי שגם הברית החדשה נזקקה להתייחסות לאותו עמוד תווך, ואלו הן עשרת הדיברות של פרשת קדושים, אלא שכבר אין מדובר בעשר דיברות העומדות בפני עצמן, כפי שהענין הוצג בפרשת יתרו, אלא בעשרה ציוויים המהווים חלק ממכלול רחב בהרבה.
בדברים הבאים, כמו גם בדברינו לפרשת השבוע הבא (בחוקותי), נרחיב ונפרט ענין זה.
באשר לעצם קיומה של ברית חדשה, הרי שהדברים מפורשים בפרשת כי תשא, בפסוקים מוכרים וידועים: "ויאמר הנה אנוכי כורת ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים, וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא, אשר אני עושה עימך (שמות לד, י). ובהמשך: ויאמר ה' אל משה, כתוב לך את הדברים האלה: כי על פי הדברים האלה כרתי איתך ברית ואת ישראל. (שם, לד, כז). כלומר, אין אנו מדברים על הברית הישנה של פרשת יתרו ("ועתה אם שמוע תשמעו את בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"), ושל פרשת משפטים ("ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם, ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"). דברים מפורשים בענין זה כתב הרמב"ן על פרשתנו (כה, א): "כי בתחילת ארבעים יום הראשונים של לוחות הראשונות כתב משה בספר הברית את כל דברי ה' ואת כל המשפטים הנאמרים שם ויזרוק דם הברית על העם, וכשחטאו בעגל ונשתברו הלוחות כאילו נתבטלה הברית ההיא אצל הקב"ה, וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות צוהו בברית חדשה".
מעבר לעצם קיומה של הברית, יש כמובן לשאול האם התחדש בברית זו משהו, ואם כן - מהו. שאלה זו יש לפרק לשלשה מרכיבים: האחד – האם מעמד כריתתה דומה למעמד כריתת הברית הישנה או שונה ממנו; השני - האם תוכנה של הברית החדשה שונה מזו של הישנה; והשלישי – האם החיובים שכל צד קיבל על עצמו במסגרת הברית החדשה שונים מאילו של הברית הישנה.
בכל הנוגע למעמד הכריתה – קיים שוני מהותי בין הבריתות: בעוד שהברית הישנה נעשתה במעמד פומבי שבו כל העם עמד מול הר סיני, ובהמשך עלו משה, אהרון, נדב ואביהוא ושבעים הזקנים אל ה' והשתחוו מרחוק, ולאחר מכן עלה נגש משה לבדו אל ה', הרי שהברית החדשה מאופיינת כולה בדיסקרטיות: "ועלית בבוקר אל הר סיני, וניצבת לי שם על ראש ההר, ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר".
תוכנה של הברית החדשה מפתיע: אין בברית זו דברים מחודשים במישור העקרוני, אך היא מפורטת בהרבה מקודמתה, והיא משתרעת על חלקים ניכרים מפרשת קדושים, אמור, בהר ובחוקותי (שכן, כפי שפירטנו בדברינו לפרשת קדושים, פרשתנו "בהר סיני" והסמוכות לה, כוללות את הדברים שנתן ה' למשה במסגרתו עלייתו להר סיני לאחר ששבר את הלוחות הראשונים). זאת ועוד, בברית זאת קיים חידוש רב בדגשים שניתנו בה: עשרת הדיברות פורקו מתוך המעטפת שליכדה אותן, והן שולבו בתוך מארג מקיף של מצוות רבות. שבו אין אנו עוסקים בעשרת הדיברות המופיעות כחטיבה אחת, אלא במספר רב של ציוויים הכוללים, בין היתר, גם את ציווי עשרת הדיברות.
כעת, כמובן, יש לשאול מדוע כך אירע: מדוע הברית החדשה ניתנה באופן דיסקרטי ולא פומבי? מדוע היא מפורטת יותר? ומדוע עשרת הדיברות פורקו ממסגרתן? על מנת לתת מענה לשאלות אלו יש לעמוד גם על המרכיב השלישי - האם החיובים שכל צד קיבל על עצמו במסגרת אותה ברית שונים מאילו של הברית הישנה. זאת נעשה בדברינו לפרשת בחוקותי, ושם נוכל לתת מענה לפתרון השאלה הכוללת: מה התחדש בברית החדשה.
עדכוני מכס ורגולציה
