גיל נדל משרד עורכי דין

 

אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

מותם של נדב ואביהוא מצטרף לשתי טרגדיות אחרות שהטו את מהלך הדברים של עם ישראל ממסלולו המתוכנן, אלא שבשונה מחטא ומחטא המרגלים, שהתורה מציינת לגביהם דברים ברורים וחדים, ההשלכות של מות שני בני אהרון חבויות יותר. פתיחתה של פרשתנו מלמד, אמנם, על תפנית שאירעה: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון", אך מהי אותה תפנית?

 

לא נצטרך להמשיך ולקרוא הרבה כדי לקבל קריאת כיוון ראשונה: "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרון אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת, אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימות, כי בענן אראה על הכפורת. בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה". ההוראה  - "אל יבא בכל עת אל הקודש" – ניכרת כנסיגה בעקבות האש שהקריבו בני אהרון ללא ציווי ה', אך אם בתפנית עסקינן - כלום קודם מותם של שני בניו, היה אהרון רשאי לבוא בכל עת אל הקודש?

 

התשובה היא חיובית. כשאנו קוראים על תפקידו של אהרון הכהן, בתקופה שלפני מות בניו, אין אנו רואים הגבלה על כניסתו אל הקודש. להיפך, הכניסה אל הקודש מוזכרת כבדרך אגב, כענין רגיל: "ונשא אהרון את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבואו את הקודש, לזכרון לפני ה' תמיד. ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרון בבואו לפני ה'" (שמות כח, ל). חטאם של נדב ואביהוא גרם ליצירת הגבלה חמורה של כניסת הכהן אל הקודש, ולצמצומה ליום אחד בשנה – ליום הכיפורים. 

 

אלא שאם כך הם הדברים, האם יתכן שגם אופיו של יום הכיפורים עצמו השתנה בעקבות מותם של נדב ואביהוא? גם כאן, למרבה ההפתעה, התשובה היא חיובית. בעקבות חטא נדב ואביהוא קיבל יום הכיפורים מימד מיוחד של יום כפרה כללי – למקדש, לאוהל מועד, למזבח, ולבני ישראל: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. שבת שבתון היא לכם ועיניתם את נפשותיכם חקת עולם... וכפר את מקדש הקודש ואת אוהל מועד ואת המזבח יכפר, ועל כל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר. והיתה זאת לכם לחוקת עולם, לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה". אמנם, גם לפני חטא נדב ואביהוא הוקרבה חטאת כיפורים פעם בשנה, וניתן דמה על מזבח הקטורת, אך לא היה מדובר ביום כפרה ייחודי. זאת, משום שלא היה צורך ביום כפרה ייחודי: נגישותו של אהרון אל הקודש בכל עת אפשרה לו לכונן ימי כפרה בכל ימות השנה. ומשנשללה הנגישות המוחלטת אל הקודש והוגבלה ליום אחד בלבד, לא היה מנוס אלא לייחד יום זה ליום כפרה כללי.

 

באופן כללי, חטא נדב ואביהוא חזר על המוטיב הבולט שליווה את חטא העגל – חוסר היכולת לשים את הגבולות בקירבה אל הקודש: בחטא העגל דובר בכשל חמור של העם, ואצל נדב ואביהוא דובר בכשל של נבחריו. בעקבות שני האירועים נוצר הצורך לבצר באופן ממשי את גבולות הקודש ולהגביל את הנגישות אליו.

 

יש מי שיזכור כי בעבר כתבנו על הגבלה נוספת שנקבעה בעקבות חטא העגל וחטא נדב ואביהוא והיא ריכוז הפולחן הדתי במשכן, וקביעת איסור הקרבת קרבן ואכילת בשר בכל מקום (גם קרבן הפסח !), וכל זאת בניגוד גמור לדבר ה' הראשוני (ראו בפרק יז בפרשתנו). כעת התמונה המליאה נפרשת: הנגישות אל הקודש הוגבלה באופן משמעותי ביותר הן בציר המקום והן בציר הזמן: בציר המקום – חזון  ה – "לשכני בתוכם" נגנז זה מכבר, והקרבת קרבן ה' מתאפשרת רק במשכן ולא בשום מקום מזבח אחר. בציר הזמן – הכהן כבר אינו רשאי לבוא בכל עת אל הקודש והכפרה על עם ישראל הוגבלה ליום אחד בשנה.