בחלקה השני של פרשתנו אנו קוראים על שבעת ימי המילואים של הכהנים לפני היכנסם לתפקיד. מדובר בסוג של טירונות בת שבעה ימים שהתקיימה באהל מועד, ובמסגרתו הלביש משה את הכהנים בבגדיהם המיוחדים, והקריב קרבנות מיוחדים, הכל באופן חוזר ונשנה לצורך הכנסת הכהנים לתפקידם.
האופן שבו התורה מספרת לנו את סיפור שבעת ימי המילואים חייב שיזכיר לנו את סיפור הקמת המשכן. כשם שסיפור הקמת המשכן מחולק לשנים – ציווי ה' למשה (פרשות תרומה-תצוה-כי תשא) וציווי משה לעם (פרשות ויקהל-פקודי) – כך גם סיפור שבעת ימי המילואים מחולק לשנים: כבר בפרשת תצוה מסופר על ציווי ה' למשה, ואילו בפרשתנו מסופר בעיקר על הביצוע.
ובכל זאת, עיון בפרשתנו יגלה ששני דברים משמעותיים התחדשו בשלב הביצוע: האחד – שה' מורה להקהיל את כל העדה אל פתח אוהל מועד ולבצע את מילואי הכהנים בפני עדת ישראל; והשני – שמשה מורה לכהנים לא לצאת מפתח אוהל מועד שבעה ימים. שני עניינים אלו לא נזכרו בשלב התוכנית המקורית – לא הביצוע הפומבי ולא איסור היציאה - והם התחדשו רק בשלב הביצוע. ועל כך לשאול כמובן מדוע. מדובר בשאלה כפולה: ראשית, מדוע היה צריך לבצע את מילואי הכהנים לעיני העם, ומדוע אסור היה לכהנים לצאת מפת אוהל מועד במשך שבעת הימים. שנית, אם קיימת חשיבות לציוויים אלו – מדוע הם לא נאמרו כבר בשלב התכנון המקורי?
שתי שאלות אלו יצטרפו לשאלה נוספת, חזקה לא פחות, אשר עולה עם קריאת תחילתה של פרשת השבוע הבא – פרשת שמיני, והיא קיומו של יום שמיני למילואים. בשלב התוכנית המקורית לא קראנו כלל על יום זה, ומילואי הכהנים היו אמורים להסתיים ביום השביעי. מדוע נוסף היום השמיני? מה התחדש?
את תחילתו של פתרון השאלות הללו סיפק הרמב"ן בדבריו לתחילת פרשת שמיני. הרמב"ן, אשר מקפיד ככל שניתן לקרוא את הפרשיות כסידרן ועושה שימוש מועט ככל האפשר בכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', עמד על כך שבפרק הזמן שחלף בין התוכנית המקורית לבין הביצוע בפועל התרחש חטא העגל, ולפיכך הסביר שקרבנות היום השמיני ניתנו לכפרה על מעשה העגל: "ויתכן כי לכפר על מעשה העגל הוסיף להם עתה הקרבנות הללו, כי כאשר צוה 'וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם' - עדיין לא נעשה העגל... והעגל הזה ביום השמיני לכפר על מעשה העגל".
הסברו של הרמב"ן טוב לשאלה האחרונה שהבאנו – קרבנות היום השמיני, אך הוא אינו מיישב את שתי השאלות הראשונות. כפי שנראה, היה כאן מהלך רחב בהרבה, שביקש לתקן את שני האירועים המשמעותיים המוכרים לנו מספר שמות – מעמד הר סיני ומעשה העגל – ולספק מבנה חדש של מסגרת החיים הרוחניים של בני ישראל. על כך גם ניטש הויכוח בין משה ואהרון לבין נדב ואביהו ומכאן גם נגזר חטאם ודינם של האחרונים. על כך – בדברינו לפרשת שמיני.
עדכוני מכס ורגולציה
