גיל נדל משרד עורכי דין

 

צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
עוד בנושא
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

בחלקה השני של פרשתנו אנו קוראים על שבעת ימי המילואים של הכהנים לפני היכנסם לתפקיד. מדובר בסוג של טירונות בת שבעה ימים שהתקיימה באהל מועד, ובמסגרתו הלביש משה את הכהנים בבגדיהם המיוחדים, והקריב קרבנות מיוחדים, הכל באופן חוזר ונשנה לצורך הכנסת הכהנים לתפקידם.

 

האופן שבו התורה מספרת לנו את סיפור שבעת ימי המילואים חייב שיזכיר לנו את סיפור הקמת המשכן. כשם שסיפור הקמת המשכן מחולק לשנים – ציווי ה' למשה (פרשות תרומה-תצוה-כי תשא) וציווי משה לעם (פרשות ויקהל-פקודי) – כך גם סיפור שבעת ימי המילואים מחולק לשנים: כבר בפרשת תצוה מסופר על ציווי ה' למשה, ואילו בפרשתנו מסופר בעיקר על הביצוע.

 

ובכל זאת, עיון בפרשתנו יגלה ששני דברים משמעותיים התחדשו בשלב הביצוע: האחד – שה' מורה להקהיל את כל העדה אל פתח אוהל מועד ולבצע את מילואי הכהנים בפני עדת ישראל; והשני – שמשה מורה לכהנים לא לצאת מפתח אוהל מועד שבעה ימים. שני עניינים אלו לא נזכרו בשלב התוכנית המקורית – לא הביצוע הפומבי ולא איסור היציאה - והם התחדשו רק בשלב הביצוע. ועל כך לשאול כמובן מדוע. מדובר בשאלה כפולה: ראשית, מדוע היה צריך לבצע את מילואי הכהנים לעיני העם, ומדוע אסור היה לכהנים לצאת מפת אוהל מועד במשך שבעת הימים. שנית, אם קיימת חשיבות לציוויים אלו – מדוע הם לא נאמרו כבר בשלב התכנון המקורי?

 

שתי שאלות אלו יצטרפו לשאלה נוספת, חזקה לא פחות, אשר עולה עם קריאת תחילתה של פרשת השבוע הבא – פרשת שמיני, והיא קיומו של יום שמיני למילואים. בשלב התוכנית המקורית לא קראנו כלל על יום זה, ומילואי הכהנים היו אמורים להסתיים ביום השביעי. מדוע נוסף היום השמיני? מה התחדש?

 

את תחילתו של פתרון השאלות הללו סיפק הרמב"ן בדבריו לתחילת פרשת שמיני. הרמב"ן, אשר מקפיד ככל שניתן לקרוא את הפרשיות כסידרן ועושה שימוש מועט ככל האפשר בכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', עמד על כך שבפרק הזמן שחלף בין התוכנית המקורית לבין הביצוע בפועל התרחש חטא העגל, ולפיכך הסביר שקרבנות היום השמיני ניתנו לכפרה על מעשה העגל: "ויתכן כי לכפר על מעשה העגל הוסיף להם עתה הקרבנות הללו, כי כאשר צוה 'וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם' - עדיין לא נעשה העגל... והעגל הזה ביום השמיני לכפר על מעשה העגל".

 

הסברו של הרמב"ן טוב לשאלה האחרונה שהבאנו – קרבנות היום השמיני, אך הוא אינו מיישב את שתי השאלות הראשונות. כפי שנראה, היה כאן מהלך רחב בהרבה, שביקש לתקן את שני האירועים המשמעותיים המוכרים לנו מספר שמות – מעמד הר סיני ומעשה העגל – ולספק מבנה חדש של מסגרת החיים הרוחניים של בני ישראל. על כך גם ניטש הויכוח בין משה ואהרון לבין נדב ואביהו ומכאן גם נגזר חטאם ודינם של האחרונים. על כך – בדברינו לפרשת שמיני.