גיל נדל משרד עורכי דין

 

בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)

עוד בנושא
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות ותכליות (התשע"ח(
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
עוד בנושא
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ה)
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

הפתיח של פרשתנו  - "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור" – מעורר שתי שאלות לא פשוטות: האחת - מתי בדיוק מסר ה' למשה את הדברים הללו המובאים בפרשתנו, והשניה - מדוע הדברים הובאו דווקא כאן ולא במקום אחר?

 

נסביר: אנו יודעים שמשה עלה להר סיני יותר מפעם אחת: הפעם הראשונה היתה במעמד הר סיני המופלא, שניתן בנוכחות כל העם: "וירד ה' על הר סיני...ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה" (שמות יט, כ). מעמד הר סיני הסתיים בכריתת ברית שבעקבותיה עלה משה אל ההר פעם אחת נוספת: "ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם... ויעל משה אל הר הא-להים" (שמות כד, יב-יג). ואולם בכך לא הסתיימו העליות להר, שהרי לאחר שמשה יורד מהר סיני עם הלוחות ורואה את העגל והמחולות  - הוא שובר את הלוחות ועולה להר סיני לקבל את הלוחות השניים, הפעם באופן דיסקרטי בהרבה: "ויאמר ה' אל משה... ועלית בבוקר על הר סיני וניצבת לי שם על ראש ההר, ואיש לא יעלה עמך...  הנה אנוכי כורת ברית  - נגד כל עמך אעשה נפלאות". כעת שאלתנו ברורה בהרבה: מתי נאמרו למשה הדברים האמורים בפרשתנו: בשתי העליות הפומביות הראשונות או בברית השניה?

 

שאלת הבאת הדברים דווקא כאן בסוף ספר ויקרא מטרידה לא פחות, שכן האמור בספר ויקרא, עד פרשתנו, נאמר למשה מאוחר יותר מהעליות השונות להר סיני. חלק מהדברים שבספר ויקרא נאמרו באוהל מועד ("וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור") - דהיינו הרבה לאחר חטא העגל וכריתת הברית השניה, וחלקם אף מאוחר יותר – "אחרי מות שני בני אהרון". ואם כך, מדוע הבאתם של דברים מוקדמים נדחתה לשלב מאוחר יותר?

 

השאלות שהובאו לעיל נדונו רבות. התשובה לשאלה הראשונה נתונה במחלוקת בין הקדמונים – אבן עזרא (הברית הראשונה) ורמב"ן (לאחר חטא העגל, במסגרת הברית השניה), בעוד שלשאלה השניה ניתנו הסברים מקוריים בדור האחרון (ראו בשיעורים על פרשתנו שהובאו בבית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון), וגם אנו נתרום משהו לענין הזה.

 

המפתח לפתרון הענין נעוץ בקיומה של אפשרות שלישית -  שהדברים הללו לא ניתנו למשה באחת העליות להר סיני, אלא כאן ועכשיו, לאחר הקמת המשכן, ולאחר מותם של שני בני אהרון. אין לשכוח שבני ישראל נותרו באותו מקום שבו חנו מלכתחילה דהיינו במדבר סיני, נגד הר סיני, ולפיכך כל דיבור של ה' למשה באותו תקופה ניתן בהר סיני, בין אם הדברים ניתנו בעלותו של משה אל ההר ובין אם ה' דיבר עמו באוהל מועד או בכל מקום. בהתאם לכך, אין לזהות את הר סיני דווקא עם מעמד הר סיני, או עם עשרת הדיברות ואף לא עם הברית השניה שלאחר חטא העגל. הר סיני משתרע על טווח רחב בהרבה, עד תחילת מסעיהם של בני ישראל במדבר ליעד הבא, כפי שנקרא בספר במדבר. הדברים הובאו, אפוא, במקומם הנכון, וסדר הבאתם לא שובש. [דברים אלו הובאו כבר על ידי הרמב"ן בפירושו לסוף פרשת צו (לח, ז) אלא שאת השאלה הזאת בחר הרמב"ן ליישב בדרך אחרת].

 

בכך לא תמו הדברים, שכן כעת תצוץ ותעלה שאלה אחרת, והיא - מדוע נתן ה' למשה את הציוויים בענין השמיטה והיובל דווקא כעת ולא קודם לכן?

 

את עיקרי הדברים שרטטנו בדברינו לפרשת קדושים, וניישמם כאן על ענייננו. אכן, גרעינם של דיני השמיטה ניתן כבר במסגרת הברית הראשונה, עוד בטרם חטא העגל: "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה, והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה... (שמות כג, י-יא), ואלמלא קריסתה של ברית זאת, יתכן והיו הדברים נשארים בגרעינם, שכן הברית הראשונה אופיינה בהסדרים גרעיניים, שבמרכזם עשרת הדיברות, שניתנו בזמן מצומצם ובמקום אחד.

 

הברית השניה יצרה מהפך בענין זה – מהפך שעמד בבסיס כריתתה – והוא שההסדרים שנקבעו בברית איבדו את אופיים הגרעיני והם התפרטו לענפים רבים בעלי פרטים מרובים. אלא שמטבעם של הסדרים מפורטים שלא ניתן לתתם באופן מרוכז ומיידי, ומסירתם למשה התפרסה על פני מספר התוועדויות עם ה', כפי שהדברים מובאים בספר ויקרא כולו. השלב הראשון בכריתת הברית השניה נעשה בעלייתו של משה להר סיני עם הלוחות השניים, אך התהליך לא הושלם באותה מסגרת או בסמוך לה (בשונה מהברית הראשונה) אלא לאחר מספר התוועדויות של ה' עם משה, ובנאום הסיכום של פרשת בחוקותי. פרשתנו משתלבת יפה במארג זה, והיא כוללת דיון מפורט ומסודר באחד מההסדרים הגרעיניים של הברית הראשונה שכעת הפך להיות מפורט בהרבה.