גיל נדל משרד עורכי דין

 

בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)

עוד בנושא
ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
עוד בנושא
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בסיומה של פרשתנו, לאחר הדיון המפורט בשכר שיגיע למי שילך בחוקות ה' ובעונש למי שיפר את מצוותיו, מגיעה פרשיה נוספת והיא פרשיית ההקדשות, דהיינו – מה צריך לעשות אדם שנדר לה' את שוויו שלו, או שנדר לה' את בהמתו או שנדר לה' את נכסיו: האם הוא יכול להביא שווה כסף, וכיצד מתבצע מנגנון הפדיון.  בתווך שבין שתי פרשיות אלו מגיעים פסוקי חתימה חגיגיים: "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל, בהר סיני ביד משה", וגם בסוף פרשיית ההקדשות מופיעים פסוקי חתימה די דומים: "אלה המצות אשר צווה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני".

 

סיומה זה של פרשתנו מעלה שתי שאלות כבדות משקל: האחת - מדוע מופיעה חתימה כפולה בסוף הפרשה, האחת לאחר הברית והשכר והעונש, והשניה לאחר פרשיות ההקדשות? והשאלה השניה – מדוע פרשיית ההקדשות לא נכנסה לתוך פרשת בהר, יחד ענייני השמיטה ויובל, והלא התורה העצמה, בחתימה השניה, מעידה שמדובר במצוות שניתנו למשה בהר סיני? מדוע דחקה התורה את פרשיית ההקדשות לסוף הענין?

 

את המפתח לפתרון השאלות מספק לנו הספורנו, המסביר שפרשיית ההקדשות, שאומנם ניתנה למשה בהר סיני, אינה מהווה חלק מתוך מערך הציוויים הכלול ב"אם בחוקותי תלכו", ולכן היא נדחקה החוצה לאחר סיום פרשית השכר והעונש שבפרשתנו. זאת גם הסיבה שיש צורך בחתימה כפולה – האחת למצוות הנכללות בתוכנית השכר והעונש, והשנייה – לפרשיית ההקדשות אשר אינה נכללת בתוכנית זאת.

 

הספורנו אינו מסביר מדוע פרשיית ההקדשות נדחקה החוצה, ואנו ננסה להשלים ענין זה. להבנתנו, הסיבה להוצאתו של ענין ההקדשות מהמסגרת, הינה משום שרובה המוחלט של פרשת ההקדשות עוסק בעניינים וולונטריים-התנדבותיים שהאדם מעניק מעצמו לה' – זה יכול להיות ערכו של גופו, או בהמתו או יתר נכסיו. הואיל ומדובר בעניינים וולונטריים, שהינן בבחינת "לפנים משורת הדין"  - הם אינם יכולים להיכנס למסגרת הנורמטיבית הרגילה של עשה ואל תעשה ושכר ועונש ובשל כך גם נדחקו לסוף התמונה, לאחר השלמת המסגרת הנורמטיבית הרגילה, ויוחדה להם חתימה נפרדת.