גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויקרא – "הר סיני, אוהל מועד ומה שביניהם" (תשע"ז).

עוד בנושא
בחוקותי - מודע נדחקה פרשיית ההקדשות לסוף ספר ויקרא? (תשע"ו)
קדושים - למה פוצלה פרשיית העריות לשני חלקים (תשע"ו)
תזריע - תיקון או הפרדה וסילוק? על שני מודלים של התמודדות עם טומאה (תשע"ו)
שמיני - להוביל או לשתף? (תשע"ו)
עוד בנושא
תזריע – מצורע: קיסמו של לוג השמן של המצורע (תשע"ה)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ד)
קדושים - דברים שהוצאו מהקשרם–על גלגולן של עשרת הדיברות בפרשת קדושים (תשע"ד)
בהר בחוקותי - מפת הדרכים להסדר הקבע (תשע"ג)
אמור - מספיחי הרפורמה (תשע"ג)
אחרי מות קדושים - לא לוקחים סיכון (תשע"ג)
תזריע מצורע - פותחים דף חדש - (תשע"ג)
שמיני - יומן אירועים (תשע"ג)
צו - מילואי הכוהנים: מדוע היה צריך לשנות את התוכנית המקורית? (תשע"ג)
ויקרא - תורת הקרבנות: סגירת מעגל כאובה (תשע"ג)
בחוקותי - ההפתעה הגדולה ( תשע"ב)
בהר סיני - מבט מחודש (תשע"ב)
אמור - "מיום הביאכם את עומר התנופה" או "מהחל חרמש בקמה"? על גלגוליה של ספירת העומר (תשע"ב)
אחרי מות - קדושים-על גלגולו של יום הכיפורים בעקבות חטא נדב ואביהוא (תשע"ב)
תזריע מצורע - השלמה ממקום של אי ודאות (תשע"ב)
צו - זאת תורה העולה: שילוב הרמוני או דיסוננס צורמני (תשע"ב)
ויקרא - "באוהל מועד או בהר סיני" (תשע"ב)
בחוקותי - "והקימותי את בריתי אתכם" - מה התחדש בברית החדשה?(תשע"א)
בהר סיני -"וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות ציוהו בברית חדשה"(תשע"א)
אמור - "ממחרת השבת" – שבת בראשית או יו"ט ראשון של פסח? (תשע"א)
קדושים - עשרת הדיברות של פרשת קדושים -(תשע"א)
מצורע - מי יפצח את הקוד של 'תורת המצורע ביום טהרתו'? (תשע"א)
תזריע - מדוע כתיבת פרשיית הצרעת נעשית בדילוגים? (תשע"א)
שמיני - מסייעיו של אהרון הכהן (תשע"א)
צו - "טקס חניכת הכהנים – אירוע שכשל ותכלית שלא התממשה (כמעט) " (תשע"א)
ויקרא -"הקרבנות - עידן של אי וודאות ואי בהירות" (תשע"א)
בהר סיני - המצוות בפרשה: קידוש היובל (תש"ע)
אמור - המצוות בפרשה: איסור חדש (תש"ע)
אחרי מות - קדושים - המצוות בפרשה: שליחת יד בממון הזולת (תש"ע)
תזריע-מצורע - המצוות בפרשה: חזרה מדורגת לחיים הנורמליים (תש"ע)
שמיני - המצוות בפרשה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תיטמאו בהם" (תש"ע)
צו - המצוות בפרשה: "שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי ה' בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאוכלו" (תש"ע)
ויקרא - המצות בפרשה: מנחת החוטא (תש"ע)
בהר בחוקותי - המצוות בפרשה: "והארץ לא תימכר לצמיתות" – איסור או תיאור מצב? (התשס"ט)
אמור - המצוות בפרשה: ציוויים ותכנים (התשס"ט)
אחרי מות - המצוות בפרשה: מצוות, מעשים ותכליות (התשס"ט)
תזריע מצורע - המצוות בפרשה: טהרה וכפרה (התשס"ט)
שמיני - המצוות בפרשה: הימנעות ממאכלות אסורות - לפעול בשקידה ולא להתרשל (התשס"ט)
צו - המצוות בפרשה: "אש התמיד – אף על פי שהאש ירדה מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט" (התשס"ט)
ויקרא - המצוות בפרשה: הקרבן והמלח (התשס"ט)
בחוקותי - המצוות בפרשה: ירדה תורה לסוף מחשבת האדם (התשס"ח)
בהר - המצוות בפרשה: האם קיימים ציוויים כפולים בענין מלאכה בשביעית? (התשס"ח)
אמור - המצוות בפרשה: קידוש ה' וחילול ה' (התשס"ח)
קדושים - המצוות פרשה: מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נכלל בתרי"ג מצות? (התשס"ח)
שביעי של פסח - המצוות בפרשה: ספירת העומר בימינו ומנין המצוות (התשס"ח)
פסח - המצוות בפרשה: המוקד של ליל הסדר (התשס"ח)
מצורע - המצוות בפרשה: "מצורע ושאר טמאים: אתם לא חייבים להיטהר, אבל הודיעו על מצבכם" (התשס"ח)
תזריע - המצוות בפרשה: לידת בן ולידת בת – טומאה וטהרה שונות, קרבן זהה (התשס"ח)
שמיני - המצוות בפרשה: מצות עשה נטולת מעשה – יש חיה כזאת! (התשס"ח)
זכור - המצוות בפרשה: כמה מצוות כרוכות בעמלק? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

על פי האמור בתחילת פרשתנו, ענייני הקרבנות נאמרו למשה באוהל מועד במסגרת תקופת חנוכת המשכן, שאירעה כמובן לאחר מתן תורה בהר סיני: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר... אדם כי יקריב מכם קרבן לה'...". לעומת זאת, בהמשך הספר מסופר שענייני הקרבנות נאמרו למשה בהר סיני: "זאת התורה לעולה למנחה לחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים, אשר צוה ה' את משה בהר סיני, ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני" (ז, לז-לח).

 

באוהל מועד או בהר סיני?

 

לא היינו מתעכבים על השאלה הזאת אלמלא מטען חומר הנפץ הכבד שהיא טומנת בחובה, שהרי הקביעה הברורה שהקרבנות ניתנו למשה באוהל מועד ולא בהר עומדת לא רק בסתירה לאמור בהמשך הספר, אלא גם לעמדה המקובלת שכל המצוות נאמרו למשה בהר סיני עם קבלתו את התורה (למשל - דרש ר' שמלאי: תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני (בבלי, מכות כג, ב(.

 

במבט ראשוני, ניתן ליישב את הסתירה באחד משני אופנים: האחד   - להסביר שהמדובר באירוע כפול ושהציווי ניתן פעמיים, הן באוהל מועד והן בהר סיני; השני - לייצר זהות בין המושג אוהל מועד והר סיני ולומר שהציווי ניתן פעם אחת במקום אחד.

 

הבבלי (זבחים קטו, ב) הלך בדרך הראשונה בהידרשו לסתירה זאת שבין אוהל מועד והר סיני, והביא שתי סברות המיישבות את הסתירה: רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, ר' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב". דהיינו, שני ציוויים (או שלושה) בשני מקומות שונים (או שלושה). מפרשים נוספים הלכו בדרך זאת (ראו למשל את פירושו הראשון של הרמב"ן).

 

רד"צ הופמן קיבל גם הוא את ההנחה שמדובר באירוע כפול, אלא שלדעתו בשני המועדים השונים לא ניתנו ציוויים, אלא שבמועד הראשון – הר סיני – ניתן הציווי, ואילו באוהל מועד נכנס הציווי לתוקפו (לאחר ההתגלות באוהל מועד).

 

בשונה מכל האמור לעיל מציע הרמב"ן הסבר שני – "על דרך הפשט". על פי הסבר זה הביטוי "בהר סיני" אינו מכוון דווקא למיקום הגיאוגרפי המדוייק של הר סיני ואין מדובר דווקא במעמד מתן תורה של הר סיני, אלא מדובר על מיקומים הנמצאים בקרבת הר סיני ושם הוקם אוהל מועד. הרמב"ן מביא ראיות לשיטתו, ולא נוכל מקוצר המקום להיכנס כעת לגופו של הענין, ואולם ברור שמדובר כאן בקביעה בעלת משמעות פרשנית גבוהה והשלכות כבדות משקל.

 

חידושו של הרמב"ן בא לידי ביטוי במתיחת הביטוי "הר סיני" ופרישתו על מימדי זמן ומקום רחבים יותר. למעשה, לפי דברי הרמב"ן הללו, מתן התורה לא היה אירוע נקודתי אלא אירוע תהליכי, שהתפרס על פני תקופה מסויימת ומקומות מסויימים.

 

בענייננו, מתח הרמב"ן את הביטוי הר סיני רק ביחס לענייני הקרבנות, לנוכח הסתירה שבין ציון המקומות השונים, ואולם, השאלה כמה רחוק ניתן למתוח את קו הגבול הינה שאלה חיונית ביותר, מן הטעם הפשוט שאנו עוד נקרא בספר דברים על מצוות שלא נמצא להן כל זכר מילולי בספרי התורה שקדמו לכך, ושניתנו, על דרך הפשט, בערבות מואב. האם במקרה זה יהיה צריך לקבל את סברתו של ר' עקיבא - כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב, או שניתן יהיה לומר שמדובר במצוות שנתחדשו לגמרי בערבות מואב, דבר שיצריך התמודדות עם דבריו של ר שמלאי תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני.