עו"ד גיל נדל
התובע, הטוען ששמו מופיע כנשגר בשטר המטען, תבע את סוכן המכס ועובדו על כך שסייעו לכך שכלי רכב נמסר למאן דהוא שלא כנגד שטרי המטען המקוריים. מנגד, טוען העובד (ובעקבותיו סוכן המכס) כי הוא הנשגר בשטר המטען העדכני ועל כן מסירת הרכב לידו נעשתה כדין.
מקרה כזה (יחד עם שאלות נוספות) התגלגל לפתחו של בית המשפט השלום בחיפה, ובית המשפט היה צריך להכריע האם לקבל את התביעה או לא. כדי לחדד את הסבך נוסיף כי לא הוצגו בפני בית המשפט שטרי מטען מקוריים כלל, אלא רק העתקי שטרי מטען. בנסיבות אלו, מה הם הכלים שייעזר בהם בית המשפט כדי לקבל הכרעה?
במקרים שכאלו, שבהם צריך בית המשפט להחליט למי להאמין, מנסה בית המשפט להיאחז בנתוני המקרה כמו גם בכללים משפטיים שונים שיסייעו לו.
בענייננו, טען התובע כי שטר המטען שאליו טוען העובד הינו מזויף. ככלל, טענת תרמית הינה טענה חמורה והטוען לה צריך להרים נטל לא קל, ובעניינו התובע לא הביא ראיה משטרתית בעניין זה או חוות דעת מקצועית אחרת שיכולה היתה לסייע בעניין זה.
מנגד, בית המשפט נעזר בהוראת express release שניתנה ביחס למטען, ושאפשרה למוביל לשחרר את המטען ללא הצגת שטר מטען מקורי. בעניין זה טענו סוכן המכס כי מכוחו של "האקספרס ריליס", לא היה צורך להנפיק שטר מטען לזכותו של העובד, שהרי ניתן היה לשחרר את המטען אף ללא הצגת שטר מטען מקורי כלשהו. קל וחומר לנוכח העובדה שהעובד אחז בשטר מטען לזכותו. בית המשפט קיבל טענה זאת.
בית המשפט גם הדף את טענת התובע כאילו האקספרס ריליס אינו אותנטי, וכי הוא נערך לצורכי התביעה. בית המשפט קבע כי המסמך נערך בדרך העסקים הרגילה, במועד הקרוב למכירת הרכב לקונה הסופי, ותוכנו עולה בקנה אחד עם נתוני ההובלה (מספר המכולה, קיומם של שטרי מטען מקוריים, וכמות הטפסים המקוריים).
נעיר שלוש הערות פרשנות בשולי פסק דין זה:
האחת – לא ברורה לנו טענת העובד וסוכן המכס, שהתקבלה על ידי בית המשפט, לפיה מכוחו של האקספרס ריליס, לא היה צורך להנפיק שטר מטען לזכותו של העובד, שהרי ניתן היה לשחרר את המטען אף ללא הצגת שטר מטען מקורי כלשהו. מנתוני האקספרס ריליס עולה כי הונפקו בעניינו שטרי מטען מקוריים, אלא שהם הוצגו בפני הסוכן בחו"ל. בהתאם לכך הטענה הנכונה היתה שלא היה צריך להציג את שטרי המטען כאן, אך לא שלא היה צריך להנפיק שטרי מטען.
השנייה – מהמידע שבפסק הדין נראה שכוונת פסק הדין להוראת אקספרס ריליס במובן של telex release, דהיינו מתן פקודת מסירה שלא כנגד שטר מטען מקורי בשל הצגת שטרי המטען המקוריים אצל סוכן המוביל במדינה אחרת. זאת בשונה מ – express release waybill שפירושו תעודת משלוח שאינה מסמך סחיר, ושניתן לקבל את הטובין הרשומים בה גם ללא הצגת טופס מקורי.
השלישית – טוב ויפה שבית המשפט מצא לנכון, לצורך קבלת הכרעתו, להסתמך על המאטריה הספציפית של דיני ההובלה והשילוח, ולא הסתפק בדיני הראיות וסדרי הדין הכלליים.
ת.א. 4477/01 אדם פיין נ' ג'נרל קרגו ואח', פס"ד מיום 16.12.07, לתובעים עו"ד ליאב, לנתבעים עו"ד בר מיכה וליבנה.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
