גיל נדל משרד עורכי דין

 

היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
יבואן שאינו צד לשטר המטען חויב בתשלום דמי השהייה
בית המשפט המחוזי: היטל THC והיטל מעבר שלא שולמו לצדדים שלישיים לא יוחזרו ליצואן הישראלי
המשלוח לא הגיע ליעדו במועד - הנזק התחלק בין בעל המטען למשלח
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא


עו"ד גיל נדל


פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שניתן ביום 12.8.07 בת.א 16115/05 (ניולוג נגד שחף שידרוג חומרים, לניולוג – עו"ד סטמרי, לשחף – עו"ד סודקביץ), מספק נקודת תצפית פנורמית וברורה על האופן שבית המשפט רואה את היחסים המסחריים שבין המשלח הבינלאומי/סוכן המכס ליבואן.
באותו מקרה דובר בתביעה כספית שהגיש משלח בינלאומי/סוכן מכס כנגד יבואנית, לקבלת כספים שהיבואנית חייבת לו. לטענת המשלח, חובות היבואנית קשורים לארבעה עניינים:
האחד - חוב בגין ריביות על אשראים שהמשלח סיפק ליבואנית. השני - דמי השהיות מכולה שהמשלח שילם למוביל ימי בנוגע למשלוחים של היבואנית. השלישי – דמי הובלה שלא שולמו בעיסקה ספציפית של יבוא מכונת גריסה. והרביעי – חיוב שונים.
בית המשפט קיבל את תביעת המשלח בנוגע להשהיות המכולה, ואילו בשאר העניינים דחה בית המשפט את התביעה.
השהיות המכולה:
בענין זה, קיבל בית המשפט, מצד אחד, את טענת היבואנית כי בטרם שילם המשלח את ההשהיות למוביל הימי, היה חובה עליו ליידע את היבואנית בנוגע לחיובים הנדרשים ולקבל את הסכמתה מראש לביצוע כל תשלום ותשלום. והואיל והמשלח לא פעל באופן זה, ופגע בזכות היבואנית לבוא בדין ודברים עם חברת הספנות, הרי שיש הרי שיש לראותו כפועל באופן התנדבותי בלבד.
יחד עם זאת , קבע בית המשפט כי היבואנית צריכה לשלם תשלומים אלו, מכוח דיני עשיית עושר או מכח דיני תום הלב.
בית המשפט עמד על כך שהיבואנית לא הכחישה שחברת הספנות רשאית לדרוש כספים בגין השהיית מכולה, הן באופן עקרוני והן במקרה הספציפי שלפנינו. אמנם היבואנית טענה כאילו המשלח פגע בזכותה לבוא בדברים עם חברת הספנות ולדרוש הנחה לגבי הסכומים הנטענים – אלא שבית המשפט קבע בענין זה כי היבואנית לא הוכיחה שהתשלום שהמשלח ביצע היה שלא לצורך, ולא הוכיחה שפנתה לחברת הספנות בדרישה לקבלת החזר ונדחתה, ואף לא הוכיחה שקיבלה זיכויים מחברות אחרות במקרים דומים. בקיצור, תשלום ההשהיות שירת בסופו של יום את היבואנית, ולא הוכח שהיבואנית הייתה יכולה להימנע מביצועו או לצמצמו.
חוב ריביות:
בענין זה קיבל בית המשפט את עמדת היבואנית אין לחייבה בתשלומי ריבית על אשראים שניתנו לה. במישור הראייתי, קבע בית המשפט כי קיימות גירסאות סותרות בשאלה האם סוכם שהיבואנית תשלם רבית על האשראי או לא, ונטל ההוכחה בענין זה הוא על התובע – המשלח, ונטל זה לא הורם. בית המשפט מצא כי לא היה הסכם בכתב בין המשלח ליבואנית על תשלומי הריביות, ואף מצא שמכתב גמר חשבון שהוציא המשלח ליבואנית לא נזכר נושא הריביות.
עוד התברר לבית המשפט כי היבואנית לא שילמה אף פעם, עוד לפני האירועים שנדונו בפסק הדין, חשבוניות עבור ריבית, אף שהמשלח שלח חשבוניות כאלו. מכאן הסיק בית המשפט כי אם המשלח נוכח לדעת כבר מהעסקאות הראשונות שהיבואנית אינה משלמת את חיובי הריבית הנדרשים, ובכל זאת המשיך לעבוד עמה, הרי שבהנהגות זו ניתן לראות ויתור על דרישת התשלום.
המשלח ניסה להתגבר על הכשלים הנ"ל בכך שטען כי קיים נוהג בדבר תשלום עבור האשראי שנותנות חברות עמילות מכס, שניתן לראותו כמגבש הסכמה בענין זה.   ואולם, בית המשפט קבע שלא הוכח בפניו נוהג שכזה, ואין לבצע סתם כך הקבלה בין משלח/סוכן מכס לבין בנק, שכן בנק הינו מוסד פיננסי מוסדר בחקיקה מיוחדת, ואילו משלח/סוכן מכס דומה לכל ספק המעניק ללקוחו אשראי, בעת שזה קונה ב"הקפה" או בתנאי תשלום שוטף פלוס.
דמי הובלה בעיסקה ספציפית:
בענין זה דחה בית המשפט את טענת המשלח כי לסכום ההובלה שסוכם יש להוסיף עוד 1000 דולר. בית המשפט קבע כי היה על המשלח להפנות ליבואנית את הדרישה לתוספת התשלום ולא לשלמו בעצמו ולאחר מכן לתובעו מהיבואנית. בית המשפט עמד על כך שפער הזמנים מעת ביצוע העסקה ועד הדרישה לתשלום הנוסף (כ- 10 חודשים) הצריכה את העברת הדרישה לטיפול ישיר מול היבואנית, והמשלח לא היה צריך להתנדב לשלם תשלומים על חשבון היבואנית.
 
חיובים נוספים:
 
בענין זה טען המשלח לקיומן של חשבוניות פתוחות נוספות שלא שולמו. בית המשפט דחה את טענות המשלח, בציינו כי לא ניתן להבין ממסמכי המשלח מהן החשבוניות הפתוחות הנטענות, מהו סכום החוב נכון ליום סיום היחסים החוזיים, ממה הוא מורכב וכו'. בית המשפט ציין כי העד מטעם המשלח התקשה בחקירתו לספק הסברים ממה מורכב החוב והסתפק בביצוע הערכות בעת עדותו. בנסיבות אלו, כשנטל ההוכחה מוטל על המשלח, ובכלל זה לעניין גובה הנזק, ונטל זה לא הורם – דחה בית המשפט את עמדת המשלח.
 
 
הערות סיום:
 
הרבה מלים נאמרו ונכתבו בענין נטל ההוכחה בבתי המשפט והצורך בתיעוד בכתב. פסק דין זה  - בענין הריביות, דמי ההובלה והחשבוניות הפתוחות - ממחיש את חשיבות הדברים, ומספק את נקודת הראות של בית המשפט.
 
שונה מזאת היא התייחסותו של בית המשפט לענין דמי ההשהייה, שכן בית המשפט חתר להגיע לתוצאה צודקת, גם על חשבון הוודאות הפורמאלית. אמנם, במישור הפורמאלי, לא היה הסדר ברור על תשלום דמי השהייה, והמשלח שילם את דמי ההשהיה באופן אוטומטי, ואולם  תשלום ההשהיות שירת את היבואן, ועל כן היבואן לא יוכל להתנער מחובתו לשלם עבור השהיות אלו.