עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

לאחרונה דן בית המשפט השלום בנצרת במקרה של גניבת מכולה, שהכילה סחורה שיובאה מחו"ל, על ידי מפעל. הסחורה הובלה ונפרקה על ידי המובילה במהלך סוף השבוע בחצר המפעל ומשם נגנבה.

בפסק הדין של בית משפט השלום בנצרת, הטיל בית המשפט אחריות על המובילה, אשר לא נקטה מספיק אמצעי אבטחה בנושא הנגרר שעליו המכולה, וכן הטיל אחריות של אשם תורם על המפעל עצמו, בשל אי נקיטת מספיק אמצעי אבטחה.

המפעל קיבל פיצוי בגין האירוע, אך חלק מהפיצוי הוקטן בשל האשם התורם של המפעל.

עובדות וטענות הצדדים:

בשנת 2009, נגנב נגרר ועליו מכולה מחצר מפעל, הנגרר היה בבעלות חברת ההובלה מיכאל את מיכאל המובילים כרמיאל בע"מ. במכולה הייתה סחורה (בדים) שיובאה על-ידי המפעל בעלות של כ-400,000 ש"ח.

המכולה הובאה למפעל ביום שישי, ונגנבה בשבת כאשר המפעל לא עבד.

הגנבים לא נתפסו והנגרר והמכולה לא אותרו. בעקבות הגניבה הוגשו שתי תביעות, אשר הדיון בהן אוחד. התביעה האחת – תביעת המובילה הוגשה נגד המפעל ונגד חברת השמירה אשר סיפקה למפעל שירותי מוקד, ובה נטען לאחריות של כל אחת מהנתבעות הנ"ל לנזק שנגרם למובילה עקב גניבת הנגרר שבבעלותה.

התביעה השניה הוגשה נגד המובילה ונגד חברת השמירה, בטענה כי הן אחראיות לנזק שנגרם למפעל עקב גניבת הסחורה שבמכולה. במסגרת ההליך ולאחר שהחלה שמיעת הראיות, נדחתה בהסכמה תביעת המפעל נגד חברת השמירה. יצויין כי שני הצדדים קיבלו תגמולי ביטוח בגין אירוע הגניבה.

פסק-הדין בנושא תביעת המובילה נגד המפעל:

המובילה טוענת כי המפעל אחראי כלפיה בגין גניבת הנגרר, וזאת הן מכוח חוק השומרים, תשכ"ט – 1967 בהיותה שומרת בשכר של הנגרר, והן מכוח פקודת הנזיקין ועוולת הרשלנות, בשל כך שהתרשל בשמירה על המפעל ולא קיים רמה סבירה של אבטחה על שטחו ועל הנגרר המצוי בו.

טענה המובילה לנזק בסך של כ-70,000 ש"ח.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי למרות שהמפעל היה שומר בשכר במשמעות חוק השומרים, הוא לא התרשל כלפי המובילה, שכן המובילה הכניסה במודע את הנגרר והמכולה למפעל שלא עובד בימי שישי ואין בו אבטחה מסודרת, ולכן אין לה אלא להלין על עצמה.

תביעת המפעל נגד המובילה:

בית המשפט נדרש לבחון את קיומה של עוולת הרשלנות. בעניין חובת הזהירות, נקבע שהיה על נהג המובילה לצפות לחשש לגניבת הנגרר, אם לא ינעל כנדרש, נוכח העובדה שהנגרר ועליו המכולה עם הסחורה, הושארו בחצר המפעל למשך סוף השבוע בעת שהמפעל איננו עובד, ושהמקום בו חנה הנגרר היה חשוף לעינו של מי שניצב מחוץ לגדר המפעל. לכן, נקבע שהמובילה התרשלה באמצעות הנהג שמטעמה בכך שלא דאגה לנעול את הנגרר.

עם זאת קבע בית המשפט, שקיים חוסר זהירות ממשי מצד המפעל, שכן המפעל הוא הן בעל הסחורה והן בעל המקרקעין בהם היא הוצבה, ולכן היה ביכולתו של המפעל להבטיח ללא קושי ובאופן אפקטיבי קיום אמצעי אבטחה נאותים לסחורה.

בנסיבות להלן פסק בית המשפט כי יש לחלק את האחריות לנזיקין של המפעל בין המובילה לבין המפעל עצמו, באופן שווה. הנזק היה מורכב מערך הסחורה שנגנבה, הפסד רווח ורכיב מכס שחוייב בו המפעל עקב הגניבה. מסך כל הסכום קוזז הסכום שהתקבל מחברת הביטוח.

לאחר הפחתת אשם תורם של המפעל כפי שצוין לעיל, עמד סכום הפיצוי, אשר המובילה חייבת לשלמו למפעל, על סך של כ-330,000 ש"ח.

בנוסף קבע בית המשפט שעל המובילה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח לטובת המפעל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לחברת השמירה בסך 15,000 ש"ח.

[ת"א (שלום נצרת) 12527-04-09 האמה בעמ נ' מיכאל את מיכאל - המובילים כרמיאל בע"מ ואח', פסק-דין מיום 23.7.14, בפני כב' השופטת עינב גולומב. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו]