עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

בסקירה זו נתאר החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט השלום באשדוד, שבה הכריע בית המשפט כי כאשר קיים סכסוך בין יבואן לספק זר בנוגע לבעלות בטובין, הסכסוך הנל אינו עניינו של המוביל הימי. בית המשפט חזר על הכלל כי המוביל הימי נדרש למסור את הטובין למי שמחזיק בשטר המטען המקורי, אחרת יהיה חשוף לתביעות.

 

לאור זאת שהיבואן לא הוכיח כי בידו שטר המטען המקורי, נדחתה בקשת היבואן להורות על שחרור מיידי של הטובין לידיו. 

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

היבואן רכש טובין מספק בסין ושילם עבורם את עיקר התמורה. בהמשך, הושלמה היתרה החסרה לספק בסין באמצעות קרוב משפחה של היבואן. על פי הטענה, מסר הספק הסיני לקרוב המשפחה את שטר המטען ושלח את שתי המכולות לנמל אשדוד כמוסכם בין הצדדים.

 

מספר ימים לאחר פריקת המכולות ואחסונן במחסני חברת האחסנה, פנה היבואן לקבלת הטובין, אולם נציגת חברת הספנות שהובילה את הטובין לישראל סירבה לאשר את הוצאת הטובין מהמחסן בטענה שקיבלה הוראה להשיבם לסין. בעקבות זאת, ניתן צו ארעי להשארת המכולות במחסני חברת האחסנה, שכן היבואן חשש שהם יושבו לסין.

 

נציגת חברת הספנות טענה שבעת הטענת המכולות על האוניה נופקו שלושה עותקים מקוריים של שטר המטען, ואילו בזמן שהיבואן ביקש לשחרר את הסחורה, הוא הציג שטר מטען אך עלה שמדובר בשטר מטען השונה משטר המטען המקורי, וכי מדובר בטיוטה בלבד, ולכן בדין סירבה חברת הספנות למסור לידו את הסחורה.

 

עוד הוסיפה נציגת חברת הספנות כי ספק הטובין ששיגר אותם מסין, הציג בפני המוביל הימי מסמכים שונים שעל יסודם טען שהיבואן חייב לו עוד כ-105,000 דולר. זאת ועוד, נטען שספק הטובין ששיגר את הסחורה הפקיד את כל שלושת העותקים המקוריים של שטר המטען בידי נציג המוביל הימי בסין והורה למוביל הימי להשיב את המטען לסין.

 

היבואן טען בתגובה כי נציגת חברת הספנות והמוביל הימי חברו עם ספק הטובין בסין לביצוע מעשה מרמה כלפיהם, בזמן שהתמורה עבור הסחורה לספק בסין שולמה במלואה והוא מנסה כעת להחזיר את הסחורה לידיו. היבואן הדגיש כי המטען נרשם על שמו בעת הגעתו לישראל, בשטר המטען המצוי בידי המוביל הימי.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט חזר על הלכות קודמות והדגיש את מהותו של שטר המטען, אשר מלבד תפקידו כראייה למסירת המטען לרשות המוביל, ולהיותו חוזה ההובלה בין המוביל לשולח המטען, הינו מסמך קנייני המקנה למחזיק בו את הזכות לדרוש ולקבל את החזקה במטען הרשום בו.

 

בית המשפט פסק כי שטר המטען לא מבטא את זכות הבעלות במטען אלא משקף את הזכות לקבל את המטען מידי המוביל, זכות הנמצאת בידיו של מי שמחזיק בשטר המטען. עוד צוין כי שטר המטען הוא מסמך סחיר כשלעיתים תכופות המוביל כלל אינו יודע מיהו בעל המטען, והבעלות במטענים עשויה להחליף ידיים רבות מעת ההטענה ועד שהמשלוח הגיע לידי הזכאי לקבלו.

 

לאור זאת, נפסק כי צדקה חברת הספנות בכך שסירבה למסור את המטען ליבואן שאינו אוחז בשטר המטען המקורי. צוין כי אם חברת הספנות הייתה מוסרת את המטען לידי היבואן למרות שאינו מחזיק בשטר המטען המקורי, היא הייתה חשופה לתביעות ממי שמחזיק בשטר המטען.

 

לאור האמור, פסק בית המשפט כי היבואן לא זכאי לקבל סעד זמני לשחרור המטען לידיו. עוד צוין כי אין המוביל הימי יכול לברר את הטענות המועלות במישור היחסים שבין היבואן לבין ספק הטובין בסין.

 

לאור זאת, פסק בית המשפט כי הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית והצו הארעי שניתן מבוטל. על היבואן הוטלו הוצאות ההליך של חברת הספנות בסך 3,000 ש"ח.

 

[ה"פ (שלום אשדוד) 44343-03-15 אלעסלי ואח' נ' אוברסיז קומרס בעמ ואח' - השופט גיל דניאל, החלטה מיום 15.4.15, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו.

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.