אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים

עו"ד גיל נדל

 

משלחים בינלאומיים מתחלקים בדרך כלל לשני סוגים עיקריים. סוג אחד משמש כמתאם ההובלה, ואינו מוביל בפועל את המטען. משלח שכזה יבקש להגביל את אחריותו באופן שתחול רק כלפי פעולותיו בתיאום ההובלה, אך לא כלפי ביצוע ההובלה עצמה, ולפיכך יטען המשלח, ככלל, כי הוא אינו אחראי לנזקים שאירעו למטען במסגרת ההובלה לרבות איחורים בהגעתו ליעד.

 

סוג שני של משלחים לוקח על עצמו התחייבות לשמש עבור יצואן/יבואן כמוביל חוזי של המטען. משלח שכזה מנפיק ליצואן/יבואן שטר מטען. אמנם בפועל ההובלה תיעשה על ידי מוביל ימי או אווירי, אולם מבחינה חוזית יהא המשלח הבינלאומי אחראי כלפי היצואן/יבואן בכל הנוגע להובלה, לרבות נזקים למטען או איחורים בהגעתו ליעד. במצב זה יגביל המשלח את היקף אחריותו כלפי היצואן/יבואן באמצעות סעיפים שונים שיופיעו בשטר המטען שינפיק המשלח ליצואן/יבואן.

 

יחד עם זאת, המציאות אינה מתנהלת בצורה סכמטית, ויתכנו מצבים שבהם משלח בינלאומי לא ינפיק שטר מטען ליצואן/יבואן ואף על פי כן יראו בו כמי שנטל על עצמו אחריות כלפי מכלול ההובלה לרבות נזקים למטען, וטענת "שימשתי כמתאם הובלה בלבד" לא תעמוד לרשותו.

 

ככלל, השאלה מהי מידת אחריות המשלח בעסקה ספציפית כזו או אחרת תיקבע על פי הצעת המחיר או מסמכים אחרים המועברים על ידי המשלח ליצואן/יבואן, בהם יציין מהי ההתחייבות שנטל על עצמו.

 

להלן עדכוני פסיקה והשוואה בין מקרים שונים, בהם ניסה המשלח לחמוק מאחריות לאיחורים או נזקים למטען, וטען כי היה בגדר מתאם ההובלה בלבד.

 

המקרה של פתח חלון ודלת- נובמבר 2012

 

במקרה זה, ביקש היבואן לייבא מגרמניה לישראל משלוח של תריסים בהובלה אווירית, ונעזר לצורך כך בשירותי משלח בינלאומי עמו כבר עבד בעבר. משלוח התריסים אבד לאחר שהגיע לישראל מסיבה שלא הובהרה, ונמצא כעבור חודשיים.

 

היבואן מצא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה, היות והתחייב לספק ללקוח את התריסים. אחד מלקוחות היבואן אף נאלץ לעבור ולהתגורר בביתו החדש ללא תריסים למשך שבועיים, בשל אובדן המשלוח. על מנת למזער את נזקיו, נאלץ היבואן לרכוש משלוח נוסף של תריסים דומים מספק אחר, וסירב לשלם למשלח הבינלאומי את דמי המשלוח שאבד.

 

הצדדים הגישו לבית המשפט תביעות נגדיות:

המשלח תבע את היבואן בגין אי-תשלום דמי ההובלה בסך כולל של כ-15,000 ש"ח, ואילו היבואן תבע את המשלח בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהאובדן הזמני של המשלוח, כולל פיצוי בגין פגיעה במוניטין, בסך כולל של כ-65,000 ש"ח.

 

ביחס לתביעת המשלח בגין אי-תשלום דמי הובלה-

בית המשפט קבע כי המשלח נושא באחריות לאיחור שנגרם, ולא הוכח כי תפקידו הסתיים עם איתור המוביל האווירי. נהפוך הוא, בית המשפט קבע כי מן העדויות ומנסיון העבר מול אותו משלח עולה כי זה התחייב למסור את המטען בישראל. כמו כן, קבע בית המשפט כי אמנם הצדדים לא הגדירו את תאריך היעד למסירה אך מדובר היה באיחור מוגזם.

 

לכן, קבע בית המשפט כי המשלח הפר את התחייבותו ולא זכאי לתשלום בגין דמי ההובלה.

 

ביחס לתביעת היבואן בגין האיחור- בית המשפט התרשם מכך שגם לקוח היבואן, אשר נאלץ להתגורר במשך שבועיים ללא תריסים, הסכים לתת עדות בבית המשפט בשם היבואן, והדבר שכנע את בית המשפט לקבל את התביעה הנגדית.

יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה הנגדית רק ביחס למשלוח אותו נאלץ היבואן להזמין מחו"ל, אך דחה את התביעה ביחס לפגיעה במוניטין, בהיעדר הוכחה.

 

בסופו של דבר, חויב המשלח הבינלאומי לפצות את היבואן בסך של כ-15,000 ש"ח ובתוספת הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח.

 

[תא"מ (שלום ת"א) 4538-08-11, פסק-דין מיום 19.11.12, השופט יעקב שקד. ב"כ הצדדים: למשלח הבינלאומי - עו"ד יפעת בן דוד-עמית; לפתח חלון ודלת - עו"ד רוני שמואל].

 

מקרים נוספים מהפסיקה

 

במקרה אחד, ביקשה חברה לייצא לארצות הברית, בתנאי DDP- Delivered Duty Paid מטען טקסטיל שנועד להימכר שם בקיץ 2004. לצורך זאת, שכרה התובעת את שירותיה של חברת שילוח בינלאומי. המטען היה צפוי להגיע ליעדו באמצע מאי 2004. בפועל, הגיע ליעדו בתחילת מאי כמתוכנן, אולם עוכב על ידי רשויות המכס האמריקאיות, ובסופו של דבר נמסר ללקוח בארה"ב רק ב-23 ליוני, באיחור של למעלה מחודש ימים.

 

המשלח טען כי הוא "שירותי ניירת בלבד להסדרת שינוע מטענים מנקודה לנקודה באמצעות צדדים שלישיים ואינו עוסקת בשינועם בפועל", ועל כן התחייבותו כלפי היצואן הייתה לדאוג להובלת המטען ומסירתו – וזאת נעשה.

 

בית המשפט דחה את טענת המשלח כי העניק שירותי ניירת בלבד. נמצא כי בהצעת המחיר של המשלח סוכם כי זה יעניק שירותי עמילות מכס, משלוח "בתנאי דלת אל דלת", לרבות איסוף מהמפעל בארץ, טיפול בניירת לאורך כל שרשרת האספקה, שחרור ממכס בחו"ל והעברת הסחורה עד לבית הלקוח. לאור זאת קבע בית המשפט כי המשלח נטל על עצמו התחייבות להסדרת המשלוח על כל הכרוך בכך, כולל הכנה ובדיקת מסמכים במהלך השינוע.

 

[ת.א. (שלום ת"א) 31757-06. פסק-דין מיום 28.6.11, השופט מיכאל תמיר].

 

להרחבה בנושא זה, ראו:

http://www.port2port.co.il/?CategoryID=104&ArticleID=71034

 

במקרה אחר, דובר על משלוח יצוא למונטנגרו של חממות אשר הגיע באיחור ליעדו, עקב עיכובים בנמל קופר. המשלח הבינלאומי תבע את היצואנית לשלם את דמי ההובלה, בעוד שהיצואנית תבעה, בתביעה שכנגד, את המשלח הבינלאומי לפצותו בשל האיחור.

 

בית המשפט לא קיבל את עמדת המשלח כאילו הוא עוסק בהסדרה בלבד של הובלה בינלאומית ושירותים נלווים, ואינו עוסק בהובלת המטענים בפועל או בפעולות אחרות הכרוכות בכך, ולפיכך העיכוב שחל בנמל קופר אינו באחריות המשלח.

בית המשפט בחן את הסכם ההתקשרות בין המשלח ליצואנית, ומצא כי הוא כלל "שירותי שילוח מקומי ו/או בינלאומי, לרבות עמילות מכס, לוגיסטיקה ותערוכות וכן שירותים קשורים בכפוף להצעת המחיר אם ישנה". הן בהסכם והן בהצעת המחיר לא צוין שהמשלח עוסק אך ורק בהסדרת השילוח, ואינו אחראי למעקב אחר המשלוח ולטיב השירות הניתן על-ידי הגורמים שונים.

בית המשפט גם קיבל את טענת היצואנית לפיה המשלח הבינלאומי הציג בפניה מצג שהוא (המשלח) הינו בעל המיומנות הלוגיסטיות, הניסיון והכישורים הדרושים לביצוע המשלוח ולהגעתו במועד שנקבע. העובדה שהמשלח אינו עוסק אך ורק ב"שליחת ניירת" ובהזמנת שירותים עבור לקוחותיו, אלא גם ביישום פתרונות לוגיסטיים ובניהול המשלוח, ניכר הן מתפקודו בפועל והן מהמסמכים שנוסחו על-ידיו.

 

[ת.א. (שלום ת"א) 14746/05 (מאי 2007)].  

 

להרחבה בנושא זה, ראו:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=865&CategoryID=86